אביטבול ואח' נ' אזורים בנין (1965) בע"מ

מבוא

1. לפניי תביעה של חמישה עשר בעלי זכויות אשר רכשו שמונה דירות מהנתבעת, בפרויקט ארזה (מוצא עילית שלב ב' וג'). מדובר בפרויקט בניה שהכיל 21 בניינים (דירות התובעים ממוקמות בששה בניינים). התובעים דורשים פיצוי סטטוטורי בגין איחור במסירת הדירות, לתקופה שנעה בין ארבעה לששה וחצי חודשים. בנוסף נתבעה עוגמת נפש.

    

2. הנתבעת כפרה בחבותה וטענה בתמצית את הטענות הבאות:

   מגפת הקורונה היא בגדר "כוח עליון", והיא זו שסיכלה את קיום ההסכם מצד הנתבעת וגרמה לעיכוב של כארבעה חודשים, לפיכך היא פטורה מלשלם פיצויים. בנוסף, כל מי שביקש לבצע שינויים בדירתו, הסכים לדחיית מועד המסירה החוזי ב-45 ימים או 30 ימים, בהתאם לנספח השינויים שחתם עליו, ולכן יש לעדכן בהתאם את מועד המסירה החוזי.

   עוד טענה הנתבעת כי היו תובעים שסירבו לקבל הדירות במועד שנקבע, ולכן יש להתייחס למועד שהודיעה החברה על קבלת טופס 4 כמועד המסירה בפועל.

   בנוגע לפיצוי בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש), הנתבעת טענה כי התובעים אינם רשאים לדרוש פיצוי נוסף על הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בסעיף 5 א' לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, אחרת מדובר בכפל פיצוי.

    

3. התובעים השיבו כי הנתבעת לא עמדה בנטל הוכחת טענת הסיכול והקשר הסיבתי בין מגפת הקורונה והאיחור במסירה. בנוגע לשינויים בדירות, נטען כי ביצוע השינויים אמור היה לעכב הבניה בימים ספורים (עד 14 ימים), כמפורט בחוות דעתם מטעמם, ולא למלוא התקופה הרשומה בנספחי השינויים (30 או 45 ימים), וכי הנתבעת הפרה התחייבותה בהסכם לפעול "כמיטב יכולתה על מנת לגרום לקבלן לצמצם, ככל שהדבר ניתן, את העיכוב במועד המסירה הנובע מביצוע השינויים" (ס' 3.3.6 להסכם המכר). בנוגע לפיצוי בגין עוגמת הנפש, נטען כי הוא מתייחס להתנהלות הנתבעת במהלך האיחור, ולא לעצם האיחור במסירה, ולכן מדובר בראשי נזק נפרדים שאין מניעה לתבוע פיצוי במצטבר בגינם. בנוסף נטען כי טענה לכפל פיצוי לא הועלתה בכתב הגנתה של הנתבעת.

    

    

   דיון בראיות

   עדויות התובעים

4. בפניי הצהירו והעידו שמונה תובעים בשמם ובשם שותפיהם לרכישה.

   תובעת 1 (אביטבול) מעצבת פנים במקצועה, הצהירה כי תקופת הדחיה עקב ביצוע שינויים בדירה הוכתבה להם ללא הסבר, "התמקחתי איתם וזה ירד ל-45 יום" (פרו' 1 עמ' 58 ש18-19). היא ביקשה להוריד קיר קטן, "ראיתי שתקופה ארוכה לא נעשה כלום ואז שפתאום עשו אני ראיתי שזה פשוט לקח זמן יחסית קצר" (פרו' 1 עמ' 57 ש' 7-8), "זה לקח בדיוק יומיים שלושה סך הכל כל השינויים שאנחנו הזמנו"(שם ש' 25), כשעומתה מול חוות הדעת שהוגשה גם מטעמה ובה העבודה הוערכה ב-10 ימים השיבה "שאולי באמת בסביבות השבוע שבועיים זה נראה לי באמת המקסימום" (פרו' עמ' 60 ש' 21).