ת"א 12074-08-11 ע' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

לפניי תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). התובע, י' ע' (להלן: "התובע") יליד 31.7.78, חשמלאי וטכנאי צמ"ה במקצועו, תובע פיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בתאונת דרכים שאירעה ביום 29.12.09 עת רכב על אופנועו. התאונה אירעה בסמוך ליציאה ממקום עבודתו של התובע כשהאופנוע נתקל בשיני מלגזה שהיו מורמות והתובע נפל ונחבל ביד שמאל, בקרסול שמאל וברגל שמאל (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), ולתובע נקבעה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5% לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות נפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"). כמו כן, הוועדה הפעילה את תקנה 15 במלואה וקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 19%.

הנתבעת איננה חלוקה בשאלת החבות ו/או הכיסוי הביטוחי. המחלוקת נסבה על נכותו הרפואית ונכותו התפקודית של התובע, וכן על גובה נזקיו של התובע כתוצאה מהתאונה.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 6.4.14, נחקרו מר נחום בוטנרו (עד תביעה 1) מנהל משאבי אנוש בחברת אשטרום והתובע. ביום 9.7.14, וויתר ב"כ התובע על העדת מנהלת משאבי אנוש מחברת מנופי אבי, מעבידתו של התובע והנתבעת הגישה סרטוני וידיאו המתעדים את התובע במספר אירועים שונים כחלק מראיותיה. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

הנכות הרפואית

בעקבות התאונה, פנה התובע לבית חולים וולפסון והתלונן על כאבים בכתף, במרפק ובקרסול רגל שמאל. במיון אובחן שבר בראש רדיוס שמאל (יד לא דומיננטית) ללא תזוזה. לטענת התובע, מסיבות שאינן ידועות לו, לא אובחנה פגיעה בשורש כף יד שמאל.