ת"א 12060-09-13 אבו אמנה נ' בית חולים המשפחה הקדושה

לאחר עיון בתחשיבי הצדדים הגעתי לכלל מסקנה לפיה לא יהא זה נכון כי אציע הצעה במסגרת התובענה כאשר גם לגרסת התובעת הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט השלום.

בתחשיב הנזק דרשה התובעת כי ישולם לה סכום של 2,332,984 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד. סכום זה בוסס, בין היתר, על ההנחה כאילו תוקן כתב התביעה באמצעות התחשיב עצמו כך שנוספה לו תביעה של תלויה; כאילו בסיס השכר אמור להיות זה שישקלל את ההכנסות בשנתיים האחרונות, ויתעלם מהירידה החדה בשנה האחרונה לחיי המנוח או מממוצע השנים קודם לכן (כפי שעולה מסעיף 73 לתחשיב הנתבע); על ההנחה שלא ניתן לטעון כלל לאובדן סיכויי החלמה חלף הטענה לאחריות מלאה; על התעלמות מהטענות בעניין קיצור תוחלת החיים בגין גורמי הסיכון של המנוח עובר לאשפוזו; ועל דרישה לסכום הסוטה מהמקובל בכל הנוגע לאובדן שרותי בעל. אם באלה לא די, הרי שהסכום שנתבע בתחשיב הוא לפני ניכויי מל"ל, כאשר התובעת מודיעה בתחשיבה שמקובל עליה כי קצבת השארים תנוכה מהסכום לו היא זכאית.

המסקנה מכל אלה היא שללא כל קשר לדיון בשאלת האחריות (המעוררת קשיים נכבדים, אלא שאליה אין להידרש במסגרת בחינת רף הפיצוי האפשרי), לא עלה בידי התובעת להוכיח בדרך כלשהי כי היה מקום להגשת התובענה לבית משפט זה, שעה שתחשיבה מוביל למסקנה הפוכה בתכלית.

בנסיבות אלה, ומאחר ויש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים, אין בכוונתי להציע לצדדים הצעה טרם העברתו. הדבר עלול להביא לכבילת שיקול דעתו של המותב שידון בתובענה באופן שאינו ראוי.

בנסיבות אלה אורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בירושלים אלא אם כן יתנו הצדדים עד ליום 16.12.14 טעם של ממש מדוע לא לעשות כן.

לעיון ביום 17.12.14.