ת"א 11960-04-15 מנסור נ' רשות האכיפה והגבייה ואח'

מבוא;

1. תלויות ועומדות בפני בית המשפט בקשות לסילוק התובענה על הסף ובקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה כדלקמן :

   בקשת (שהועלתה במסגרת כתב ההגנה) הנתבעת מס' 1, מדינת ישראל – רשות האכיפה והגבייה (להלן – בהתאמה "נתבעת 1" או "המדינה" או "הרשות") לסילוק התובענה על הסף מחמת הנימוקים הבאים כולם או מקצתם: העדר עילה, העדר יריבות, חסינות שיפוטית, העדר אחריות, פעולה מכוח הרשאה חוקית ובסבירות, התיישנות ושיהוי, מניעות וויתור, מעשה בית דין ובטענה לפיה התובענה טורדנית וקנטרנית.

   בקשות מטעם הנתבע מס' 4, יעקב בן מלך (להלן – "המבקש מספר 4") להורות על סילוקה על הסף של התובענה מחמת מעשה בית דין ובנוסף בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות").

2. הנני מוצאת להקדים ולציין כי אינני נדרשת לסקור את הרקע לתובענה שביסוד הבקשות באשר לכך נדרשתי בהחלטתי מיום 5/8/15 במסגרתה נדונה בקשת התובעת לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ואין לי אלא לשוב על הרקע העובדתי המפורט במסגרת סעיפים 3 ו – 4 להחלטתי האמורה.

    

3. אקדים אחרית לראשית, לאחר שבחנתי טענות המבקשים, הנני מוצאת כי דין הבקשות לסילוק על הסף להתקבל ומשכך, אינני נדרשת לבקשה לחיוב בערובה להוצאות.

    

   להלן אפרוט את עיקר טעמיי :

    

4. כמורה דרך וטרם אדון בטענות באופן פרטני, אציב בפני את ההלכה המשורשת היטב בפסיקה, לפיה לא בנקל יורה בית המשפט על סילוק תובענה על הסף טרם שמיעת הראיות - פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, מקום שזכותו לעשות כן, הוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב – יפו, פ"ד מ (2) 669, 672-671; ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [20/12/05]; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [26/4/06]; ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577, 631). לפיכך, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לשקול את הסעד המבוקש, שעניינו סילוק התובענה על הסף, ולהמעיט בנכונות להיעתר לו. בית המשפט מצווה לערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות התובעים, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות (ראו, בין היתר החלטת כבוד השופטת דליה גנות אשר ניתנה בת"א 41642-01-12 - מאור ואח' נ' אמישראגז - גז טבעי בע"מ מיום 07/01/14) (להלן – "פרשת אמישראגז")).

    

5. כמו כן לענין זה אנו מונחים על-ידי ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון לפיה, על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין שני אינטרסים נוגדים - מחד גיסא, עשיית הצדק מחייבת פתיחתם של שערי בית המשפט ומאידך גיסא, עשיית צדק היא גם מניעתם של הליכי סרק בגין הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. על בית המשפט לאזן בין שיקולים אלה –ע"א 5634/05 - צוקית הכרמל פרוייקטים בעמ ואח' נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (04/06/2007).