ת"א 11841-03-11 פלונית נ' "כלל" חב' לביטוח בע"מ ואח'

פתח דבר

1. התובעת, ילידת 11.12.66, כבת 48, נפגעה בשלוש תאונות דרכים: ביום 18.11.07 (להלן: התאונה הראשונה); ביום 13.09.09 (להלן: התאונה השנייה); וביום 25.04.10 (להלן: התאונה השלישית).

    

2. אין חולק כי על הנתבעת 1 לפצות את התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה הראשונה וכי על הנתבעת 2 לפצותה בגין נזקי התאונה השנייה והתאונה השלישית, זאת בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). המחלוקת בין הצדדים נסבה אודות שאלת גובה הפיצוי בלבד.

    

   התאונה הראשונה

    

3. לאחר התאונה הראשונה, נהגה התובעת למקום עבודתה ומאוחר יותר פנתה לטיפול בבית-חולים. התובעת נבדקה בחדר מיון ואובחנה כסובלת מכאבי ראש והקאות, חבלות בצוואר, בשכמות ובגב. התובעת שוחררה לביתה ללא אשפוז והומלץ לה על מנוחה ועל שימוש בצווארון רך ובמשככי כאבים.

    

4. ארבעה ימים לאחר התאונה, ביום 22.11.07, פנתה התובעת לד"ר הלפרין, אורתופד של קופת חולים. מתוכן הרישום הרפואי עולה כי פנייתה של התובעת לאורתופד היתה בהמשך לתלונות קודמות אודות גב תחתון. לאחר תלונות אלה נרשם: "כמו כן תאונת דרכים לפני 4 ימים, מתלוננת על כאבי צוואר". על רקע זה, הופנתה התובעת לטיפולי פיזיותרפיה לשם "המשך טיפול לגב תחתון וכן טיפול לצוואר לאחר התאונה. ביום 13.12.07 פנתה התובעת פעם נוספת לד"ר הלפרין, ואף בפעם זו המשיכה להתלונן על כאבי צוואר.

    

5. התובעת לא הגישה כראיה לבית המשפט את כרטיס טיפולי הפיזיותרפיה שעברה, אך הוגש מסמך מיום 15.9.10, מאת מכון הפיזיותרפיה בקופת החולים, ולפיו סיימה התובעת שתי סדרות של 12 טיפולים עקב תאונת הדרכים הראשונה, לגביה נרשם כי היתה "תאונת דרכים עם פגיעה בע"ש צווארי וגב תחתון". במסמך צוינו תשעה תאריכי טיפול בלבד.