ת"א 11828-01-11 מוראד נג'וא ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

הקדמה:

1.המנוחה, מוראד נג'וא ז"ל, ילידת 14/11/72 (להלן: "המנוחה"), נפטרה בתאונת דרכים ביום 7/11/10, בדרכה לעבודה, והיא בת 38 שנים (להלן: "התאונה").

2.התובעים הם עיזבון המנוחה, בן זוגה ובנותיה הקטינות בהתאם לצו הירושה שצורף כנספח 1 לתצהיר האלמן: התובע מס' 2, מוראד סלים (בן זוגה של המנוחה, שיכונה להלן: "האלמן"), יליד 25/11/64; התובעת מס' 2, מוראד יארא סלים, ילידת 17/11/97; וכן התובעת מס' 3, מוראד ריתא סלים, ילידת 18/4/02. התובעים הם גם התלויים במנוחה.

3.הנתבעת, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, היא מבטחת הרכב שבו נהגה המנוחה.

4.אין מחלוקת כי התאונה הנה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"), כך שהמחלוקת הנה בשאלת גובה הנזק בלבד.

עבודתה והשתכרותה של המנוחה:

5.עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה לשאלת בסיס השכר ופוטנציאל ההשתכרות של המנוחה.

6.בפתח הדברים אבקש להדגיש את התרשמותי החיובית מנתוניה האישיים והמקצועיים של המנוחה. כפי שאציין עוד בהמשך, התרשמתי כי מדובר באשת עבודה חרוצה, בעלת מוסר עבודה גבוה, מסורה ושאפתנית, הנכונה לעבוד במספר עבודות בו זמנית כדי לעשות לפרנסתה ולפרנסת בני ביתה. על רקע זה, מסקנתי באשר לפוטנציאל ההשתכרות של המנוחה היא כי הגם שבאופן זה או אחר שימשה בתפקידי הוראה במערכת הפורמלית לא מעט שנים קודם לתאונה (16 שנים), הרי שבמישור העסקי לא מיצתה את יכולותיה. מבלי לפגוע באמור הוכחה נכונותה של המנוחה לפעול בכל דרך שתיקרה בדרכה כדי ליצור אפיקי פרנסה נוספים, להתקדם ולממש את פוטנציאל ההכנסה שלה.