ת"א 1174-11-17 אלאסד ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

בפניי "בקשה דחופה לצו מניעה במעמד צד אחד", במסגרתה עותרים המבקשים לאסור על המשיבות להיכנס למקרקעין המפורטים בבקשה, תוך שמירת המצב במקרקעין עד למתן החלטה אחרת.

לבקשה צורף תצהירו של המשיב 3 לבדו, מאחר שלדבריו הינו "התובע בתביעה העיקרית" (ס' 1 לבקשה). לטענת המבקש, עניינה של הבקשה בארבע חלקות מקרקעין המצויות בהליך הסדר שטרם הוכרעו בו הזכויות.

לפי הנטען, המבקשים ובני משפחותיהם "מחזיקים ומעבדים המקרקעין מדי כל עונה, באין מפריע אנו נוהגים במקרקעין כמנהג הבעלים" (ס' 9 לתצהיר הנלווה). חרף זאת, טען המבקש כי לאחרונה נכנסו למקרקעין כלי רכב של המשיבה 2 "במטרה לסמן גבולות עבודות", על מנת להתחיל בקרוב בביצוע עבודות נטיעה וייעור.

על רקע האמור, נטען כי ביום 28.9.17 פנו המבקשים למשיבה 1, בדרישה כי תפסיק בביצוע העבודות במקרקעין, אלא שבמכתב תשובתה מיום 2.10.17 התכחשה המשיבה 1 לזכות המבקשים במקרקעין, ולטענתם כי הם מחזיקים ומעבדים את המקרקעין מזה עשרות בשנים.

לדברי המבקש, הוא והאחרים עימו פנו למשיבה 1, באמצעות בא כוחם החדש, פעם נוספת ביום 24.10.17, אך המכתב טרם נענה.

המבקש הוסיף וטען כי בעת הזו לא מבוצעות עבודות במקרקעין, אך הוא חושש כי המשיבה 2 תחזור למקרקעין לשם ביצוע עבודות בלתי הפיכות.

עוד טען המבקש כי ביצוע עבודות ייעור במקרקעין מהווה "אקט פינוי (לנו) בעקיפין", וזאת בניגוד להוראות הדין, ואין להלום כי המשיבות ייצרו מציאות עובדתית חדשה בטרם תוכרע המחלוקת בין הצדדים ביחס לזהות הבעלים במקרקעין.

כן נטען כי המשיבה 2 אינה מוסמכת לבצע העבודות ללא מכרז, וכי החלטת המשיבה 1 לבצע העבודות התקבלה שלא כדין, ללא מתן זכות שימוע ומשיקולים זרים.

באשר למאזן הנוחות, נטען בתצהיר המבקש כי יש מקום לשמר מצב קיים במקרקעין, מאחר שהוא ובני משפחתו, יחד עם יתר המבקשים, מחזיקים ומעבדים את המקרקעין שנים רבות באין מפריע.