ת"א 1173-02-16

בפני בקשת הנתבעים (להלן – הנתבעת) להתיר להם להביא ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) בהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ולמנות מומחה בתחום האורטופדיה לצורך קביעת נכותה של התובעת בתחום זה.

רקע וקביעות הועדה

התובעת, יליד 1936, נפגעה בתאונת דרכים ביום 3.4.13. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.

בתאונה נחבלה התובעת בעיקר בכתף ימין. בגיליון מעקב המרפאה מיום 19.5.13 סוכמה הפגיעה, ע"י ד"ר ספרן כך: "אובחן שבר פריקה שהוחזר במיון. שבר GT וגלנואיד קדמי תחתון... רושם של קרע נלווה משמעותי ב-RC שהוכח ב-US" בהקשר קרע זה נרשם בהמשך שמדובר ב"קרע מסיבי".

התובעת נבדקה על ידי ועדה רפואית של המל"ל, שמצאה, בין השאר, מגבלה מהותית בתנועות כתף ימין. הועדה קבעה כי מצבה של התובעת סופי. הועדה הוסיפה וקבעה, כי הדיון יסוכם לאחר קבלת צילומים ללא פענוח של כתף ימין (דו"ח מיום 21.7.14). כשבוע לאחר מכן בדו"ח מ-29.7.17 נרשם: "צילום כתף ימין 18.6.14 נמצא עיוות של איזור הגבשושית הגדולה יתכן כתוצאה משבר בעבר ושינוי צורה עם זיז גדול תחתון באזור הגלנואיד. יש לציין אוסטאופרוזיס... באזור עצמות הכתף". בהמשך נקבע כי מצבה של התובעת סופי ומתאים לנכות בשיעור של 30% לפי 41(3)א'.

טענות הצדדים

לטענת הנתבעת בפני הועדה לא עמדו תיקיה הרפואיים של התובעת הן מעברה והן לאחר התאונה, או שאלה לא עמדו במלואם או שהועדה לא התייחסה אליהם, ולפיהם סבלה התובעת בעברה ממצאים בכתף ימין וכן עברה תאונה נוספת לאחר התאונה מושא התביעה, בה גם נפגעה בכתף ימין.

לטענת הנתבעת בכך שגתה הועדה משלושה טעמים:

• הועדה שגתה בכך שלא התייחסה לעברה הרפואי של התובעת, לפיו סבלה התובעת ממצאים בכתף ימין וכן סבלה ממצאים בכתף ימין עקב שימוש בהליכון לאחר ניתוח ברגל בשנת 2012, כולל דיווח על כאבים ומגבלות בכתפיים. בהקשר זה מפנה הנתבעת לתעודה מיום 18.12.01 לפיה סבלה התובעת מכאבים בצוואר וכתף ימין (התעודה לא צורפה לבקשה), לתעודה מיום 13.3.05 לפיה נפלה בביתה על כתף ימין 3 חודשים קודם לכן ולהערכת תלות של המל"ל מיולי 2012 (צורף עמוד אחד ללא תאריך) לפיה תנועות הגפיים העליונות מוגבלת, במיוחד יד ימין וכתפיה כאובות עקב שימוש בהליכון.