ת"א 11604-11-12 סימר חברת בונים בע"מ ואח' נ' ש' ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד על רקע שימוש בחנייה בבית משותף.

התובעים והנתבעים הינם בעלי זכויות בנכסים בבניין אותו בנתה התובעת 1 לפני למעלה מ- 40 שנה.

לטענת התובעים רק לפני מספר שנים התברר להם כי הנתבעים עושים שימוש בחניה מקורה בבניין, שלמעשה שייכת להם לבדם וזאת בלא כל רשות. בתביעה נפרדת ניתן פסק דין המורה לנתבעים לפנות את החניה האמורה וכעת עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום "דמי שימוש" על השימוש שעשו בחניה עד שפונתה.

הנתבעים מצידם טוענים שעשו בחניה שימוש בהיתר שקבלה עוד אמם המנוחה כך שאין מקום לחייבם בתשלום כלשהו, ודווקא על התובעים לשלם להם פיצויים על מחדליהם ברישום הצמדות החניה בבניין.

המחלוקות הללו עומדות במוקד התביעה והתביעה שכנגד נשוא פסק דין זה.

העובדות

1. התובעת 1 (להלן: "התובעת") הינה חברה פרטית. התובע 2 (להלן: "התובע") הינו מנהל התובעת.

   הנתבעים 1 ו -2 הינם בניה ויורשיה של המנוחה, גב' פ' ש' ז"ל (להלן: "המנוחה").

2. בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת בצעה התובעת פרויקט בנייתו של בניין מגורים במגרש שברחוב שמעון התרסי 47 בתל אביב (להלן: "הבניין"). התובעת הציעה למכירה דירות בבניין וביום 31.10.71 נכרת הסכם מכר (להלן: "ההסכם") בין התובעת כמוכרת מצד אחד, לבין המנוחה, כקונה מהצד השני, ולפיו רכשה המנוחה דירה בקומה א' בבניין (להלן: "הדירה"). בהסכם נקבע, בין היתר, כי המנוחה רוכשת גם מקום חניה לא מקורה לחניית מכונית פרטית אחת (כאמור ב"הואיל" הרביעי בהסכם) וזאת בלא שצוין המקום המדויק של אותה חניה שנרכשה.

3. לאחר כריתת ההסכם המשיכה התובעת בבניית הבניין והשלימה את בנייתו לרבות מסירת הדירה. ביום 21.7.1976 מסרה התובעת למנוחה מכתב המיועד להסדיר את השימוש במקומות חנייה בבניין. במכתב זה צוין שהתובעת מוסרת מפתח של כניסה לבניין משטח החניה העליון של הבניין, כאשר אותה כניסה נעולה, בגינה נמסר המפתח, מיועדת לאותם בעלי דירות בבניין שיש להם חניה מקורה מתחת לגג בקומת הכניסה. המנוחה מצוינת במכתב כאחת מאותם בעלי מקומות חניה.

    

4. במקביל להמשך בניית הבניין, פעלה התובעת לרישום הבניין כבית משותף ובמסגרת זו, גם הוגש ללשכת רישום המקרקעין תקנון לבניין ולפיו סומנה הדירה כתת חלקה 10. לפי התקנון שהוגש, הוצמדה לדירה חניה לא מקורה בחצר הבניין, אשר סומנה בתשריט כ"חניה ו'" (להלן: "חניה ו'"). על אף זאת, ברישום הזכויות בבניין בפועל בלשכת רישום המקרקעין, נפלה טעות וחניה ו' לא נרשמה כחניה המוצמדת לדירה. במקום זאת, נרשמה כצמודה לדירה חניה אחרת, חניה ז', אשר גם נרשמה כחניה צמודה למחסן שנותר בבעלות התובעת.

   באותו תשריט סומנה גם חניה נוספת, מקורה, אשר סומנה באות ט"ז (להלן: "חנית המריבה") ונרשמה כחניה המוצמדת למחסן שנותר בבעלות התובעת.