ת"א 11540-06-12 נסים נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה להורות על תיקון החלטה המינוי מיום 17.6.14 באופן שיובהר כי על המומחית לחוות דעתה רק ביחס לתלונות התובעת בגין טנטון, ולא ביחס לפגיעה בשמיעה, בגינה פסקה ועדת העררים של המל"ל נכות בשיעור של 10%.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משמונתה מומחית מטעם בית המשפט, עליה לחוות דעתה גם ביחס לירידה בשמיעה, שכן טנטון ופגיעה בשמיעה שלובים זה בזה. בנוסף, הועדה מדרג ראשון במל"ל קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות בתחום הא.א.ג בגין התאונות.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, החלטתי כי הדין עם התובעת.

בהחלטתי מיום 17.6.14 בה נעתרתי לבקשה להביא ראיות לסתור, עמדתי בהרחבה על האפשרות כי נפלה שגגה לפני הועדה, ביחס למועד הפגיעה שנטען כי גרמה לטנטון, לאור העובדה שהתובעת נפגעה בשתי תאונות.

הבקשה כולה התייחסה להחלטה בדבר הטנטון בלבד. ההחלטה עצמה, נסבה אף היא רק על נימוקי הבקשה העוסקים בטנטון.

המשיבה לא הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור ביחס לנכות שנקבעה בגין הירידה בשמיעה, ואף לא טענה כל טענה בנדון במסגרת תגובתה לבקשה להבאת ראיות לסתור.

בנוסף, עיון בפרוטוקול ועדת הערר מיום 26.12.11 מלמד כי ביחס לפגיעה בשמיעה היתה החלטת הועדה ברורה וחד משמעית. נמצאה ירידה ברורה בשמיעה, ומאחר שלא נמצאו תלונות בנדון בתיקה הרפואי עובר לתאונות, או בדיקות שמיעה, יוחסה הפגיעה לתאונות.

אמנם, פגיעה בשמיעה וטנטון הינם שניהם בתחום מומחיותה של המומחית שמונתה במטעם בית המשפט, תחום האף אוזן וגרון, אך אין בכך כדי להצדיק בחינה מחודשת של נכות שנקבעה באופן חד משמעי, ומבלי שהתעוררו כל סימוני שאלה לגביה.

לפיכך, אני נעתרת לבקשה ומבהירה כי על המומחית לצאת מנקודת הנחה שלתובעת נכות בשעור 10% בגין ירידה בשמיעה, ולבדוק האם נותרה לה נכות בגין טנטון בלבד.

עם זאת, שלא כטענת התובעת, על המומחית לבחון אם נותרה נכות בגין טנטון כתוצאה מהתאונה השניה בלבד, ולא משתי התאונות, שכן טענתה המרכזית של התובעת היתה כי בתאונה הראשונה כלל לא נפגעה בראשה.

אין צו להוצאות.