ת"א 11529-02-12 ג'רה ואח' נ' עירית ירושלים ואח'

תיק זה קבוע לדיון הוכחות למחר.

מועד הדיון נקבע בהחלטתי מיום 28.4.15, שניתנה במעמד הצדדים, בה קצבתי מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית וראיות מטעם הצדדים.

בהתאם להחלטה על התובעים היה להגיש תצהיריהם בתוך 90 ימים ממועד ההחלטה, תוך שצויין כי ימי הפגרה יבואו במניין. בהחלטה צויין בנוסף, כי ככל שלא יוגשו תצהירים במועד ישקול בית המשפט למחוק את התביעה.

תצהירי התובעים לא הוגשו במועד ואף לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשתם.

ביום 6.2.16, בחלוף כשישה חודשים מהמועד בו היה על התובעים להגיש תצהיריהם, וכשלושה ימים לפני מועד דיון ההוכחות, הגיש התובע 1 לתיק בית המשפט "הודעה לבית המשפט" על הגשת תצהיר עדות ראשית ותיק מוצגים מטעמו. בהחלטתי מיום 7.2.16 קבעתי כי התצהיר איננו מתקבל בתיק משהוא הוגש באיחור של חודשים ביחס למועד שנקבע לכך ומבלי שנתבקשה, וממילא מבלי שניתנה, אורכה להגשתו. יצויין כי לא הוגשו תצהירים או ראיות כלשהן מטעם התובע 2.

כעת מונחת בפני בקשת התובע 1 להאריך את המועד להגשת תצהירים מטעמו, ולדחות את דיון ההוכחות הקבוע למחר על מנת לאפשר ליתר הצדדים שהות לבחון את ראיות התובע ולהגיש ראיות מטעמם. לפי האמור בבקשה, יתר הצדדים מסכימים לה.

אינני רואה להיעתר לבקשה למתן אורכה ולמתחייב ממנה – דחיית הדיון.

עיינתי בטעמי הבקשה הנוגעים לאילוצים שונים של ב"כ התובע והתארגנות משרדו, ואינני סבורה כי יש בהם כדי להצדיק דחיית דיון הוכחות אשר נקבע לפני חודשים ארוכים. דחיה מעין זו משבשת את יומן בית המשפט ופוגמת ממשית באפשרותו לנהל באופן יעיל וסביר את הזמן השיפוטי שהוא משאב מוגבל ביותר, וזאת מבלי שהוצגו בענייננו נסיבות חריגות שיכולות להצדיק את הדבר. אפנה בעניין זה אף לנוהל דחיית דיונים מס' 1-14 שפורסם ע"י כב' נשיא בית המשפט העליון במאי 2014 ולשיקולים המפורטים בו באשר לבקשות מעין אלו. אוסיף כי לדברים משנה תוקף במקרה דנן, עת מדובר בתביעה התלויה ועומדת מאז חודש פברואר 2012 מזה כ- 4 שנים, אשר נסבה על אירוע מיום 8.2.05, דהינו - מלפני כ- 11 שנים (!), ושקידומה נתקל בקשיים ועיכובים בין היתר על רקע מחדל נמשך של התובע משלם את חלקו בשכר המומחה שמונה ע"י בהמ"ש, כפי שצויין בהחלטות שניתנו בעניין זה.

נוכח כל האמור, הבקשה למתן אורכה להגשת תצהירים ולדחיית דיון ההוכחות – נדחית.