ת"א 1143-03-12 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ממלכת דוד ואח'

תמצית הבקשה

1. לפני בקשת המבקשת, היא התובעת במסגרת התובענה דנן, לחייב את המשיב להשלים את ההליכים המקדמיים שנדרשו ממנו בבקשתה מיום 04.02.2013. המבקשת דרשה מהמשיב גילוי ועיון במסמכים ספציפיים, מתן פרטים נוספים וטובים יותר לטענותיו שבכתב ההגנה ומתן מענה לתת-שאלה אחת מהשאלון שנשלח למשיב, עליו המשיב ענה.

2. המשיב טען בתגובתו, כי השלים את כל ההליכים שנדרשו. יתרה מזאת, טען המשיב, כי בדיון שנערך ביום 02.07.2015 לא העלתה המבקשת ולו טענה אחת בכל הנוגע להליכים המקדמיים, ומשכך יש להניח כי אין לה טענות כלפי המשיב בכל הנוגע לאופן השלמתם, ולמצער, וויתרה זו על כל טענה לעניין זה.

3. בתשובת המבקשת חזרה זו על האמור בבקשתה, תוך ציון, כי התגובה הוגשה בלא תצהיר ורק מחמת כך יש להורות על מחיקתה.

4. יש לציין, כי בקשה דומה הוגשה והוכרעה בתיק דנן, כאשר בבקשה דשם נדרשה המבקשת להשלים את ההליכים המקדמיים (בקשה 16; מיום 05.10.2015).

    

   דיון והכרעה

5. ראשית יצוין, כי אין חובה לצרף תצהיר לבקשה להשלמת ההליכים המקדמיים (תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – התקנות); א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמוד 252); החלטתי בתיק תא (ת"א) 49872-12-14 הנדלר נ' מוקד אמון סביון (2006) (שותפות מוגבלת) [לא פורסמה; החלטה מיום 21.09.2015]).שעה שדורש קיומם של ההליכים המקדמיים אינו מצרף תצהיר לבקשתו – הוא מנוע מלטעון כי חובה כזו מוטלת על המשיב. יתרה מכך, וכפי שניתן לראות מעיון בבקשת המבקשת עצמה, בתגובה ובתשובה – הרי שרובן מבוססות על המסמכים המצורפים אליהם ועל ההליכים והמסמכים המצויים כבר בתיק בית המשפט. משכך אין באי צירוף תצהיר (ויהיו כמובן מקרים בהם יידרש תצהיר על עובדות שאינן "מצויות" בתיק, או לשם חיזוק טענה עובדתית שנויה במחלוקת בדיון בבקשה) – פגם המחייב מחיקת תגובת המשיב.

6. ההחלטה האחרונה להשלים את ההליכים המקדמיים בין הצדדים ניתנה ביום 22.12.2014, ואף לאחר הגשת הבקשות האחרות מטעם המבקשת (למשל, כנגד הנתבעת הנוספת בתיק זה, חברת איי. די. איי. ישיר חברה לביטוח בע"מ; להלן – "הנתבעת 2"), לא הואילה המבקשת להגיש כל בקשה זולת הבקשה נשוא החלטה זו.

7. גם בדיון שנערך במעמד הצדדים ביום 02.07.2015 לא העלתה המבקשת כל טענה בעניין אי-השלמת ההליכים המקדמיים מטעם המשיב, ורק טענה לעניין המסמכים הבלתי קריאים שהועברו בידי הנתבעת 2. היה משכך ראוי לעורר את הסוגיה כבר בדיון זה.