ת"א 11370-05-11 החברה לניהול התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב 1988 בע"מ נ' עזיזיאן

האם הנתבע, בעלים של חנות במתחם התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב, חייב לשלם לתובעת המשמשת כחברת ניהול של מתחם התחנה את דמי הניהול אותם היא תובעת? זו המחלוקת שלפניי.

טענות התובעת הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה

הנתבע רכש בשנת 1993 חנות בקומה הרביעית של מתחם התחנה מאת מר יוסף שטרנגולד. בסעיף 11 להסכם הניהול, שכותרתו "העברת זכויות בנכס", נקבע כי אם הנתבע יעניק באופן כלשהו זכויות חזקה ו/או שימוש בנכס לאחר, עליו לגרום לכך שמקבל הזכויות יחתום עם חברת הניהול על הסכם בנוסח שיהיה מקובל עליה באותו מועד. עוד נקבע בהסכם, כי חתימתו של מקבל הזכויות (השוכר) על הסכם הניהול לא תשחרר את הנתבע מביצוע חיוביו על פי ההסכם והנתבע יהיה אחראי ביחד ולחוד עם מקבל הזכויות לביצוע מלוא החיובים על פיו.

לטענת התובעת, הנתבע השכיר את החנות למר חיים שלום ספיאשבילי מיום 1.1.10 ועד 1.7.10. בנוסף, החל מיולי 2010 השכיר הנתבע את החנות למר זורב חוחשוילי. בשני המקרים לא עמד הנתבע בהתחייבותו ולא החתים את השוכרים על הסכם ניהול עם התובעת.

התובעת טענה, כי בתקופה בה החזיק הנתבע את החנות, נותר חוב דמי ניהול ממאי 2004 ועד יוני 2005 בסך כולל של 34,433 ₪. בגין התקופה בה החזיק ספיאשבילי נותר חוב דמי ניהול בגין החודשים פברואר 2010 ועד יוני 2010 בסך כולל של 10,339 ₪ ובגין התקופה בה החזיק חוחשוילי בחנות נותר חוב דמי ניהול בגין החודשים פברואר 2011 עד יוני 2012 בסך כולל של 11,442 ₪. סכום התביעה הועמד על סך של 56,214 ₪.

בהתאם לסעיף 7 (א') להסכם הניהול, נושא הסכום שבפיגור ריבית פיגורים כמקובל בבנק דיסקונט לישראל בגין משיכות יתר חריגות בחשבונות דביטורים בתוספת 50%. לפנים משורת הדין, החליטה התובעת לגבות ריבית פיגורים בשיעור נמוך יותר ולהסתפק בהצמדה ובתוספת ריבית שנתית של 12%. סכום התביעה כלל את ריבית הפיגורים.

טענות הנתבע בתמצית כפי שפורטו בכתב ההגנה