א' נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון

לפני תביעה לנזקי גוף שהוגשה על ידי התובע שנפגע בשטח אש, בהיותו קטין.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. ביום 28.03.06 (יום שלישי בשבוע), שהה התובע יחד עם שני בני דודיו (יש מקומות שרשום שהם דודיו ויש מקומות שרשום שהם בני דודיו. בפסק הדין אכנה אותם בני דודיו), בשטח אש 309ג המכונה גם מטווח 81 (להלן: "שטח האש"). התובע היה אז קטין בן 16.5

2. התובע ובני דודיו נכנסו לשטח האש ללא קבלת אישור. התובע ובני דודיו צעדו ממקום מגוריהם, שבט XXX, הסמוך ליישוב XXX, עד למקום בו אירע האירוע.

   התובע לא ידע לומר את מסלול הליכתם ואין את המידע המדויק בדבר מסלול זה (המקום בו אירע האירוע ידוע לנתבעת).

3. מי שהוביל את התובע והקטין השני, וידע את הדרך היה בן הדוד הבגיר, מר ס' ז"ל.

4. באזור שעות הצהריים נשמע פיצוץ במקום בו שהו (להלן: "האירוע", או "האירוע נשוא התביעה"). התובע פונה כשהוא פצוע לבית חולים סורוקה ושני בני דודיו נהרגו. מר ס' א' ז"ל היה בן 21 במותו. מר נ' א' ז"ל היה בן 13 במותו.

5. הפיצוץ אירע כאשר בן דודו של התובע, מר ס' א' החזיק בידו חפץ. כאשר בהמשך התפוצץ כאשר נפל/הופל ארצה.

6. ביום האירוע הוגשה על ידי המשטרה בקשה לנתיחת שני המנוחים, והתקיים דיון בבית משפט השלום בבאר שבע (חס"מ 1005/06; חס"מ 1006/06), (להלן: "דיון בתיק החס"מ"). נציג המשפחה שנכח בדיון וטען מטעם המשפחה, מר ט' א', התנגד לנתיחת הגופות והסכים לבדיקה חיצונית בלבד. בית המשפט קבע שמאחר ונסיבות גרימת המוות ידועות באופן כללי, ואין חשש ממשי בדרגה גבוהה שהמוות נגרם בעבירה, לא תבוצע נתיחת הגופות והורה על ביצוע בדיקה חיצונית בלבד.

7. בחוות הדעת של המכון הפתולוגי בעניינו של המנוח מר ס' (הבגיר), נמצאו 6 פצעי מעבר רסיס בפנים; שני פצעי מעבר רסיס בצוואר; 4 פצעי מעבר רסיס בכתף ובבית החזה משמאל; לפחות 10 פצעי מעבר רסיס בבית החזה ובבטן מימין; 3 פצעי מעבר רסיס בגף עליון ימני; 6 פצעי מעבר רססי בגפיים התחתונות; פצעי שפשוף ודימומים תת עוריים בפנים, בבית החזה ובבטן מימין ובגפיים העליונים והתחתונים. בחוות הדעת נקבע שעל סמך בדיקה חיצונית בלבד לא ניתן לקבוע את סיבת המוות. כן נקבע שכדי לקבוע את סיבת המוות ומנגנון החבלה היה צריך לבצע נתיחה.