ת"א 11168-12-16 תן לי בראש הפקות אירועים בע"מ נ' השתתפויות בנכסים בישראל בעמ ואח'

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים לפנות את המבקשת מנכס שהיא שוכרת מהם ברחוב השרון 21 בתל-אביב.

לאחר עיון בבקשה, נחה דעתי כי אין מקום למתן סעד זמני, וכי דין הבקשה להידחות.

ראשית, לעניין סיכויי ההליך – על פי האמור בסעיף 48 לתצהיר התומך בבקשה, מועד הפינוי שנקבע – 31.12.2016 – נקבע בהסכם שנכרת ביום 3.2.2015. כלומר – מדובר במועד פינוי שהוא תוצאה של הסכמה לכאורה בין הצדדים. מבלי לטעת מסמרות, ולצורכי בקשה זו בלבד, אציין כי אף שההסכם נכרת, לכאורה, בפברואר 2015, לא הוגשה תביעה לביטולו עד למועד זה – בסמוך לתום תקופת ההתקשרות בין הצדדים, כך שגם אילו מדובר היה בחוזה שנכרת תחת כפייה ועושק (ואינני משוכנע כי אכן כך), אין להלום השתהות בת שנתיים כמעט בביטולו. מכל מקום, שעה שמדובר בהסכם תקף לכאורה – סיכויי ההליך וקיומה של עילת תביעה מבוררת וזכות של המבקשת להמשיך ולהחזיק בנכס – נמוכים ביותר.

לעניין מאזן הנוחות – מדובר בנכס המשמש לניהול עסק. על כן, גם אם יתברר בסופו של הליך כי התוספת הסכם המקורי אינה תקפה, ניתן יהיה לפצות את המבקשת על נזקיה בכסף. על כן, יש לקבוע כי זכות הקניין של המשיבים, לצד העובדה שהמבקשת התחייבה בהסכם שממנו היא מבקשת להשתחרר כעת, מטות את הכף נגד מתן הצו.

שיהוי מאיין – מעבר לכל אלה: כאמור, ההסכם הקובע את יום 31.12.2016 נכרת, אליבא דמבקשת (סעיף 48 לתצהיר), ביום 3.2.2015. לא ניתן להלום את הגשת ההליך רק היום, כשלושה שבועות לפני תום התקופה שנקבעה, והתנהלות זו מעוררת חשש, כי המבקשת ניצלה את ההסכם עד תום, ומבקשת להתנער ממנו רק בשלב זה, כאשר למעשה אין לפניה כל סיכון של ממש (שהרי אילו הוגשה התביעה בשנת 2015, הייתה המבקשת ניצבת מול סיכון של ביטול התוספת, ופינויה המיידי).

מכל הטעמים הללו, הבקשה לצו מניעה זמני – נדחית.

התיק ימשיך ויתנהל על פי סדר הדין הרגיל.

משלא התבקשה תשובה, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ז, 06 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.