ת"א 1115-06 א' א' נ' נעים ואח'

התובע, יליד 28.2.1980, הגיש תביעה זו לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה ביום 8.4.2005, כאשר עבד עבור הנתבעים.

ואלה עיקר עובדות הרקע לתובענה:

• בסמוך לפני יום התאונה, נוצר הקשר בין הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), מנהל החברה הנתבעת 2, לבין התובע, וסוכם על ביצוע עבודה של פירוק סככה על גג של קרוואן. המחלוקת המרכזית בין הצדדים נסובה סביב השאלה אם התובע עבד כעובד שכיר, או כקבלן עצמאי.

• ביום התאונה, יום שישי 8.4.2005, עבר התובע בפירוק הסככה על גג הקראוון, נפל מהגג ונחבל. הנתבע לא היה במקום בעת הנפילה, וכפי הנראה לא היה גם כל עד אחֵר לנפילה.

• נוכח פערים בין המומחים הרפואיים של שני הצדדים, מינה בית המשפט מומחה מטעמו בתחום האורתופדיה, הוא פרופסור מושייב. המומחה בדק את התובע וקבע כי בגין התאונה נגרמה לתובע נכות צמיתה של 10% בגין מגבלה בשורש יד שמאל, נכות של 5% בגין מגבלה בשורש יד ימין, ונכות קוסמטית בשיעור של 5% בגין צלקות. בסה"כ מדובר אפוא, בנכות רפואית של 18.75% בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז 1956.

ניהול התיק נדחה שוב ושוב, נוכח הניסיון לברר אם ישנה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבעים בביטוח חבות. לאחר דחיות חוזרות ונשנות, ולאחר שלא תוקן כתב התביעה על ידי הוספת המבטחת, ולא הוגשה הודעה לצד שלישי ע"י הנתבעים כנגד המבטחת - נקבע כי התיק ינוהל עם הצדדים המקוריים.

בעת שמיעת התיק התברר כי גם אם תתקבל התובענה, יהיה קושי ממשי במימוש פסק הדין כנגד הנתבעים, נוכח מצבם הכלכלי הרעוע, ובהעדר ביטוח. בנסיבות אלה, צר הדבר שהצדדים לא הגיעו להסכמות, ואילצו את בית המשפט לניהול הוכחות ולכתיבת פסק דין, אשר סיכוי רב כי בסופו של דבר יהיה מיותר.

למרות שהוגשו מספר תצהירים, בסופו של דבר העידו בתיק רק התובע והנתבע.

עדות התובע התובע בתצהירו, טען כי מדובר היה ביום העבודה הראשון אצל הנתבעים. כפי שעלה מהתצהיר, הנתבע הגיע לרהט ואסף אותו ברכבו לעבודה יחד עם פועלים נוספים (ס' 2-3 לתצהיר). לדבריו הוסבר לו כי הוא פועל כללי בתחזוקה של מכונות חקלאיות ועבודות תחזוקה אחרות. ביום הראשון לעבודה בשעה 09:00 בעת שעסק בפירוק סככה הבנויה מברזל מעל לקרוואן, נפל צינור ברזל, פגע בו והפיל אותו ארצה, וכך נגרמה החבלה.