פלונית נ' שירותי בריאות כללית מחוז חיפה ואח'

רקע

1. ג.א (להלן: המנוח) נפטר ביום 6.3.2014, בהיותי כבן 47 שנים, במהלך שהותו במחלקת התאוששות, לאחר שעבר ניתוח אלקטיבי לכריתת טחורים בבית חולים בני ציון בחיפה (להלן: בית החולים או ביה"ח בני ציון). אלמנתו, יורשת עיזבונו היחידה של המנוח, בהתבססה על חוות דעת רפואית של מומחה מטעמה, טענה כי פטירתו נגרמה עקב התרשלות הצוות הרפואי בביה"ח וכן בקופת החולים. לטענתה, אלה הם המעשים והמחדלים שגרמו לפטירת המנוח:

    

   אחד – התעלמות רופאת המשפחה מהמלצות מפורשות ומודגשות של בית חולים רמב"ם, כשלא הפנתה את המנוח לבירור לבבי, וכן התעלמותה מחומרת האנמיה והשלכותיה על מחלת הלב, דבר שגרם לאי מתן הוראה על מתן ברזל תוך ורידי. התעלמות זו נמשכה עד אשפוז המנוח ערב הניתוח הנדון.

    

   השני – העדר אבחנה נכונה למצב המנוח, כשהתלונן ביום 17.10.2013 על תחושת שריפה במאמץ וחולשה שחולפת במנוחה שיכולה להופיע גם מתוך שינה. לטענת האלמנה, רישום תלונות המנוח היה לקוי, שכן לא נמצא תיאור של מיקום תחושת השריפה, לא הייתה הערכה לגודל המאמץ שגורם לאותה תחושה, לא נשאלו שאלות ולא ניתנו תשובות על תופעות נלוות אחרות לתחושת השריפה (קוצר נשימה, דפיקות לב, סדירות או לא סדירות, הקרנה של התחושה לצוואר או ללסת או לגב וסחרחורות). גם לא היה כל תיאור למאורעות הליליים (האם רק תחושת שריפה או קוצר נשימה, והאם חייב להתיישב, לכמה זמן המאורע נמשך וכו'). אכן, על פי הרישום במסמך הרפואי מיום 17.10.2013 בוצעה בדיקה גופנית מקיפה וניתנה הפנייה לקרדיולוג, דבר המעיד כי הרופאה חשדה באפשרות של מחלת לב, אך לא עשתה דבר נוסף מעבר להמלצה להימנע ממאמצים. לטענת האלמנה, האבחנה הנכונה לאור התלונות שנרשמו במסמך הנ"ל, היא תעוקת חזה והיה על הרופאה להפנות את המנוח למיון לבירור התעוקה. עוד נטען, כי אלמלא נשאלו השאלות הנכונות הרופאה הייתה יכולה להעריך גם חומרת התעוקה.

    

   התרשלות שלישית - במסגרת הביקור במרפאה הפרוקטולוגית בביה"ח בני ציון במהלך חודש ינואר 2014, הוחלט על ניתוח טחורים מבלי שנתקבלה אנמנזה מפורטת מהמטופל. צוין רק כי הוא יציב המודינמית ונשימתית. קביעה זו, נרשמה בלי לשאול את המנוח אם יש לו קוצר נשימה במאמץ קל (ויש לו והתלונן על כך), או אם יש לו כאבים בחזה בעת מאמץ (ויש לו תחושת שריפה במאמץ והתלונן על כך), ואפילו לחץ דם לא נבדק. גם קשה להבין איך רופאה כירורגית שרושמת למטופל המוגלובין 0.9 גרם מפנה אותו לניתוח לעוד כחודש וחצי מבלי להתנות הניתוח בתיקון רמת ההמוגלובין קודם לכן על ידי מתן ברזל תוך ורידי.

    

   רביעית – סיכום המידע עבור בית החולים, שנערך על ידי רופא המשפחה בחודש מרץ 2014 טרם הניתוח, היה לקוי. הרופא לא העלה על הכתב את קורותיו של המנוח בחדר המיון ברמב"ם מ- 17.2.2013, לא הביקור אצל רופאת המשפחה מיום 17.10.2013, לא ההמלצות לבירור לבבי, לא ההפניה לקרדיולוג ואף לא חומרת האנמיה ולא גורמי הסיכון מלבד יתר לחץ הדם, כשלמעשה המנוח סבל גם מיתר כולסטרול חמור ועישן באופן כבד.

    

   חמישית – הרופא המטפל שלח את המנוח לבדיקת אק"ג, כנראה לבקשת ביה"ח בני ציון. חותמתו הוטבעה על גבי התרשים. ד"ר כץ שפענח את התרשים כך סיכמו: "קצב סינוס סדיר, סימני אוטם שריר לב בדופן הקדמי אפיקלי וחשד לסימני איסכמיה פעילה של הדופן הצדדי בעת רישום האק"ג.". מצד רופא המשפחה לא נמצאה כל התייחסות לתרשים זה ומשמעות ממצאיו. המומחה מטעם האלמנה סבר כי מדובר בתרשים לא תקין וכי הפניית המנוח לניתוח מז'ורי במצבו הלבבי הנתון ללא ייעוץ ואישור קרדיולוג מהווה עשייה רפואית רשלנית מאין כמוה.

    

   ששית – בדיקת הרופא המרדים בבית החולים בני ציון רצופה אף היא ליקויים המהווים רשלנות רפואית של ממש. הרופא המרדים סיווג את המנוח בדרגת ASA 2, כשהיה עליו לסווגו בדרגה 3, שכן מדובר בניתוח מז'ורי ובמטופל שסבל מיתר לחץ דם ואנמיה משמעותית ביותר. ברשימה המופיעה בדף ההערכה הטרום ניתוחית של ביה"ח בני ציון, קיים שאלון בנוגע למחלות לב עם חמשה תת סעיפים (תעוקת חזה, אוטם קודם, מחלה מסתמית, הפרעות קצב ואי ספיקה לבבית), ולא ניתנה אף תשובה לשאלות בהקשר זה. אם המרדים היה שואל את המנוח אם הייתה לו תעוקת חזה או איך היה מרגיש כשהיה עושה מאמצים, הרי שלאור התשובות שצפוי היה כי יינתנו על ידי המנוח, לאור ההיסטוריה הרפואית המפורטת לעיל, פשיטא כי המרדים היה מחליט על דחיית הניתוח והפניית המנוח לייעוץ קרדיולוגי. לא זו אף זו, נושא האנמיה גם לא הטריד את המרדים, והוא אישר את הניתוח חרף הסיבוכים העלולים להיגרם בעקבותיה. תרשים האק"ג מפוענח על ידי המרדים כסדיר בקצב סינוס עם סימני חסם צרור הולכה ימנית. המומחה מטעם האלמנה לא ידע אם המרדים התכוון לתרשים אחר או לתרשים שעמדנו עליו לעיל. אם התרשים אותו תרשים שעמדנו עליו לעיל ואם זהו התרשים היחיד שהיה, הרי שהמרדים טעה טעות רפואית קשה.

    

2. המומחה מטעם האלמנה סבר כי "לאור עדויות ברורות, לפי האנמנזה בביקור בחדר מיון או ביקור אצל רופאת המשפחה, על סבירות גבוהה מאוד לקיום מחלת לב כלילית משמעותית ולאור קיום עדות חד משמעית בתרשים האק"ג שבוצע 3 ימים לפני הניתוח למצב שלאחר אוטם שריר הלב אין להתפלא על האירוע שלאחר הניתוח ביום 6.3.2014. עבודות שלפני יותר מ 20 שנה הראו כי הסיכון לאוטם שריר הלב לאחר ניתוח הוא גדול עד פי 10 ואף עד פי 50 במנותחים שהם כבר במצב לאחר אוטם שריר הלב או [שקיימת אצלם] עדות למחלת לב כלילית. היות ובאק"ג שבוצע ביום 3.3.2014 יש עדות למצב אחרי אוטם שריר הלב והיות ואין לדעת את גילו ולכן לא ניתן לשלול כי ארע גם בימים האחרונים, עצם עובדה זו מהווה התוויה נוגדת (קונטרה אינדיקציה) מוחלטת לניתוח אלקטיבי".