ת"א 11056-12-10 פבני נ' ניבורג ואח'

בתביעה שלפניי עותר התובע לחייב את הנתבעים לשלם את יתרת המגיע לו, לטענתו, בגין הלוואה על סך 220,000 דולר שהעמיד לנתבע 3. בשנת 2007, וקודם לתביעה הנוכחית, ניהל בא כוח התובע, עבור התובע, הליכי מימוש בהוצאה לפועל, במסגרתם נמכרו דירות הנתבעים 1 ו-2 שהועמדו כבטוחה להלוואה הנטענת. התביעה הנוכחית נסבה על יתרת המגיע מכוח ההלוואה הנטענת, מעבר לסכומים שניגבו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

בדיון שהתקיים ביום 3.5.15 התעוררו סימני שאלה ביחס לסכומים שהתקבלו במסגרת הליכי המימוש וקמה שאלה אם היה בסכומים שניגבו כדי לפרוע את ההלוואה הנטענת במלואה.

לאחר הדיון הוגשו לבית המשפט הודעות ובקשות שונות.

ביום 14.10.15 הגיש התובע, בעצמו, הודעה לתיק בית המשפט. בהודעה, ובמכתבים שצורפו לה, העלה התובע טענות קשות כלפי בא כוחו. בכלל זה טען כי רק לאחרונה, במהלך הדיון בבית המשפט, גילה כי במסגרת הליכי המימוש משנת 2007 קיבל בא כוחו לידיו סך של כ- 280,000 דולר בעוד שלידי התובע עצמו הועברו כ- 150,000 דולר בלבד; כי בא כוחו "גנב" ממנו, כלשונו, כספים; כי בא כוחו העלים ממנו מידע; כי בא כוחו הציג לו מצג בלתי נכון כאילו חלק מהכספים שניגבו הוחזרו לידי הנתבעים 1 ו-2; כן טען כי בעקבות ההחלטות שהתקבלו לאחר הדיון האחרון העביר בא כוחו לחתימתו תצהיר שהאמור בו אינו נכון.

התובע טען עוד כי אם היה בא כוחו מעביר לידיו את הכספים שניגבו על ידו עוד בשנת 2007 לא היה מגיש כלל את התביעה שלפניי. לטענתו התביעה הוגשה משום שבא כוחו הסביר לו שהגשת התביעה נחוצה לשם השבת קרן ההלוואה. בלשונו: "אם הייתי מקבל את הכסף לא הייתי ממשיך לתבוע ולשלם לך ואגרות. אתה אמרת שאתה מחזיר כסף לניבורג [הנתבעים 1 ו-2]".

להודעת התובע צורפה גם התכתבות שהוחלפה, לכאורה, בין התובע לבין בא כוחו ושיש בה, כך נחזה, התייחסות של בא כוח התובע לדברים. במכתבים אלה מעלה בא כוח התובע, מצדו, טענות קשות כלפי התובע. בכלל זה נטען כי טענות התובע כלפי בא כוחו "כוזבות". אשר לטענות התובע בדבר כספים המגיעים לו התייחס בא כוח התובע במכתב נושא תאריך 18.9.15, לכך שקיימת כיום יתרת כספים שניגבו בהליכי המימוש (משנת 2007) ואשר מגיעים לתובע ו"מוחזקים בנאמנות בחשבון בנק".