ת"א 11011-06-13 וקנין סויסה ואח' נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

1.בפני תביעה לפינוי מושכר, סילוק יד ותשלום דמי שכירות ראויים בסך 11,284 ₪, שהוגשה על ידי התובעת (להלן: "עמידר" ו/או "התובעת"), כנגד הנתבעת, בטענה, כי הנתבעת פלשה לדירה שלא כדין.

טענות התובעת

2.עמידר הינה חברה ציבורית המנהלת את הדירה המצויה ברח' פרופס אהרון צבי 6/6 בנתניה (להלן: "הדירה").

3.ביום 19.3.89, השכירה עמידר לגב' אסתר עמר ז"ל (להלן: "המנוחה") את הדירה.

4.המנוחה נפטרה ביום 14.12.08.

5.על פי כתב התביעה, הנתבעת, ביתה של המנוחה, פלשה לדירה לאחר מות המנוחה והיא מחזיקה בה מאז, בניגוד לכל דין. זאת ועוד, הנתבעת אינה משלמת לתובעת מאומה בגין השימוש בדירה, ומכאן התביעה.

6.עוד טוענת התובעת, כי הועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון החליטה ביום 9.6.09, לדחות את בקשת הנתבעת, להכיר בה כ"דיירת ממשיכה", מן הטעם כי לא התגוררה עם המנוחה 3 שנים ברציפות עובר לפטירתה. הנתבעת לא תקפה החלטה זו בתקיפה מנהלית, ומשכך ההחלטה בתוקף (ראו נספח 14 לתצהירו של מר מלול).

טענות הנתבעת

7.הנתבעת טוענת, כי היא זכאית להחזיק בדירה מכוח היותה "דייר ממשיך" על פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק זכויות הדייר"). לטענתה, הוכיחה שהתגוררה בדירה עם המנוחה בשנים הרלוונטיות, ולפיכך דין התביעה נגדה להידחות.