פלונית נ' עו"ד אלמונית

צד ג'                     פלוני

                             עו"ד ישראל חיות

פסק דין

1.בתביעה שלפניי עותרת התובעת לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה בגין שנות עגינותה. התביעה מופנית כלפי עורכת הדין שייצגה את התובעת, ואשר לפי הטענה מחמת רשלנותה ובהיעדר צו עיכוב יציאה מהארץ תקף התאפשר לבעלה באותה עת, הוא הצד השלישי בהליך זה, לברוח מישראל ולעגן אותה משך שנים. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הטענות כלפיה, וכן הגישה הודעה לצד ג' כנגד בעלה לשעבר של התובעת, כמי שיצר את הנזק, ככל שנגרם; וזה טוען מצידו כי יש לדחות את התביעה שכן לא ברח ולא עיגן את התובעת, ומכל מקום יש לדחות את ההודעה נגדו.

ואלו בתמצית העובדות והטענות שהעלו הצדדים:

2.התובעת (להלן: פלונית), והצד השלישי (להלן: פלוני) נישאו בשנת 1982, ונולדו להם עשרה ילדים. בכתב התביעה טענה פלונית כי במהלך השנים היא וילדיה סבלו מהתעללות פיזית ונפשית מתמשכת מצד פלוני, ולאחר שנים אזרה אומץ ונקטה בהליכים נגדו. במסגרת זאת הוגשה על ידי פלונית תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים, הליך בו יוצגה פלונית בידי עורכת דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי - הנתבעת. בגדר תביעת הגירושין הגישה פלונית, באמצעות באת-כוחה, בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד פלוני.

ביום 8.7.2008 נעתר בית הדין הרבני לבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד פלוני, והוציא צו אשר תוקפו עד ליום 6.10.2008 (לשלושה חודשים). בכתב התביעה טוענת פלונית כי נראה שהנתבעת לא הבחינה בכך שהצו ניתן לתקופה של שלושה חודשים בלבד, וברשלנות הניחה כי זה ניתן לתקופה של שנה, ומשפקע הצו בעקבות רשלנות הנתבעת, עזב פלוני את ישראל, בדצמבר 2008, כשהוא מותיר אותה עגונה. פלונית הוסיפה בכתב התביעה כי רשלנותה של הנתבעת בקשר עם צו עיכוב היציאה מהארץ אפשרה לפלוני לברוח מן הארץ, וכי שהותו של פלוני בחו"ל מנעה מבית הדין הרבני לאכוף עליו הוראות והחלטות בהתאם לכלים החוקיים שברשותו. לכן, בנסיבות אשר נוצרו רשלנותה של הנתבעת הובילה לכך שהיא נותרה עגונה שנים רבות. מכאן התביעה שבכותרת, בה עותרת פלונית לחייב את הנתבעת בפיצוי עבור הנזק הלא ממוני שנגרם לה בשנים בהן היתה עגונה.

3.בכתב ההגנה טענה הנתבעת, בין היתר, כי היא לא התרשלה כלפי פלונית, אותה ייצגה עד שנת 2011, וכי מי שפגע בה ובזכויותיה הוא הגבר המעגן, ולא היא. בהקשר זה נטען כי לא נפל פגם באופן ניסוח הבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ, וכי זה נעשה בהתאם לנתונים שמסרה פלונית, אשר לא הביעה באותו שלב חשש מכך שפלוני יברח ויעגן אותה. כן נטען כי בכל מקרה אין קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין עגינותה של פלונית או נזקיה, וכי גם אם פלוני היה נותר בארץ אין ערובה לכך שלא היה בורח או כי בית הדין היה מצליח לאכוף עליו את החלטותיו. הנתבעת הוסיפה כי עותק צו עיכוב היציאה מהארץ נשלח לפלונית, ולכן יש לייחס לה אשם תורם משמעותי.

4.יצויין כי מהשתלשלות הדברים המובאת בכתבי הטענות עולה כי פלוני יצא מישראל להונג קונג, ולאחר תקופה עבר לארה"ב, שם השתקע לבסוף בעיר צ'רלסטון, בדרום קרוליינה.

כן יצויין כי התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי בירושלים על סך של 3,450,000 ש"ח, אך בשים לב לכך שניתן פטור מתשלום אגרה עד לסך של 1,500,000 ש"ח סכום התביעה הופחת בהתאם, והתביעה הועברה לבית משפט זה. עוד אציין כי התביעה הוגשה טרם גירושיהם של פלונית ופלוני, וכי במהלך ניהול ההליך, בינואר 2016, ניתן לפלונית גט, לאחר שפלוני השליש את הגט בידי שליח, בכפוף לתנאים שהוסכמו בין הצדדים (הסכם אליו הגיעו באמצעות מתווכים, הרב דייויס בדרום קרוליינה ועו"ד מטעם הארגון "יד לאישה").

5.במסגרת ההליך הגישה הנתבעת הודעה לצד ג' נגד פלוני, בה טענה כי ככל שתתקבל התביעה נגדה פלוני הוא המעוול אשר גרם את הנזקים הנטענים בכתב התביעה, בסירובו ליתן לפלונית גט. לצד ההודעה הגישה הנתבעת בקשה להטלת עיקול זמני על זכויות פלוני בנכס המקרקעין שבבעלותו ובבעלות פלונית, וניתן צו כאמור (החלטה מיום 26.1.2016).

נוכח היותו של פלוני בחו"ל ניתן היתר המצאה לחו"ל של ההודעה לצד ג'. הליכים אלו ארכו זמן ממושך ובסיומם ניתן ביום 2.7.2017 פסק דין בהיעדר הגנה בהודעה לצד ג'. אולם בקשה שהגיש פלוני לביטול פסק הדין שניתן כנגדו התקבלה בידי הרשמת הבכירה, וביום 31.5.2018 הגיש כתב הגנה מטעמו. בכתב ההגנה טען פלוני כי יש לדחות את התביעה שהגישה פלונית, בציינו, בין היתר, כי ביום 4.1.2016 ניתן לפלונית גט, וכי יש לדחות את הטענה לפיה הוא שמנע את הגירושין עד לאותו מועד. לטענתו הוא הציע לפלונית גט שלוש פעמים (פעמיים טרם שיצא מישראל ופעם אחת מחו"ל) והיא סירבה, וכי הימשכות הליכי הגירושים נבעה מכך שפלונית סירבה לחזור בה מטענות שווא שהעלתה כלפיו והוא עמד על זכותו "לטהר את שמו", וזאת ללא קשר למקום מגוריו. לטענתו, רק לאחר שפלונית חזרה בה מכל מה שייחסה לו נסללה הדרך לגירושין, ושהותו בחו"ל אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה, דבר הנלמד מכך שהנישואים הסתיימו בפועל בהיותו בחו"ל. כן טען פלוני כי יש לדחות את ההודעה לצד ג' שכן אין כל יריבות משפטית בינו לבין הנתבעת, באשר אין כל קשר בינו לבין הטענות בדבר רשלנותה המקצועית של הנתבעת, ואין בצירופו להליך כדי לרפא את מחדליה.

עוד יצוין כי בבקשת פלוני לביטול צו העיקול נערך דיון, ולאחריו נקבע כי צו העיקול על נכס המקרקעין יוותר על כנו, וככל שיבוצע הליך מכירה של הנכס העיקול יבוטל בכפוף להפקדת סך של מיליון ש"ח בקופת בית המשפט (החלטה מיום 12.6.2018).

6.אציין כי הליך זה הועבר לטיפולי ממותב אחר, ולאחר שהתאפשר לצדדים להשלים את ראיותיהם, הוגשו מטעם פלונית תצהיר עדות ראשית ותצהיר משלים שלה, ותצהירים של עורכות דין שייצגו אותה מטעם ארגון "יד לאישה" (ארגון המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות), עו"ד מוריה דיין ועו"ד אסנת שרון; הנתבעת הגישה תצהיר שלה; ופלוני הגיש תצהיר עדות ראשית שלו (עליו נחקר בהיוועדות חזותית) וכן תצהירים של הרב ארז סלע, הרב דוד כהן, הרב משה דיוויס והרב אלישר אדמון (אשר נחקר באמצעות היוועדות חזותית), ובנוסף זימן לעדות את אחד מהבנים של פלונית ושלו, יוסף חיים.

דיון והכרעה

7.בכתב התביעה טענה פלונית כי הנתבעת ביצעה עוולות של הפרת חובה חקוקה וכן רשלנות, אך בסיכומיה טענה לרשלנות בלבד, ולסוגיה זו אדרש להלן.