ת"א 10891-10-16 הובלות עפר אוחיון דוד בע"מ נ' זלמן זכריה נכסים והשקעות בע"מ

בפניי בקשה לביטול צו מניעה זמני שניתן בהסכמת הצדדים. אזכיר, כי לכתחילה, הגישה התובעת המרצת פתיחה, במסגרתה עתרה היא להצהיר כי מכח הסכם שנחתם בין התובעת לנתבעת, עומדת לתובעת זכות לקבלת חול אשר ייכרה ממגרש 202 אשר בבעלות הנתבעת בחולון. יחד עם המרצת הפתיחה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על הנתבעת להתקשר עם אדם אחר לכריית אותו חול.

במעמד הדיון שהתקיים ביום 20.11.16, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה, כי ההליך יועבר לפסים של סדר דין רגיל והתובעת תגיש כתב תביעה מתוקן במסגרתו תשום את תביעתה. עוד הוסכם, כי בכפוף להפקדת ערבות צד ג' (אשר הופקדה), יינתן צו מניעה זמני כמבוקש, כאשר שמורה לנתבעת הזכות לבקש את ביטולו.

לאחר שהוגש כתב התביעה המתוקן, עתרה הנתבעת לביטולו של צו המניעה הזמני.

בנסיבות שתוארו לעיל סבורני כי חוזרים אנו אל נקודת המוצא ויש לבחון האם עומדת התובעת בתנאים הנדרשים לקבלת צו מניעה זמני.

בקליפת אגוז, אין חולק כי בין הצדדים נחתם הסכם כאמור, ולפיו, תמורת עבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת במגרש ברח' התמר 4, תהא היא זכאית לקבלת החול שייכרה במגרש 202 שאף הוא בבעלות הנתבעת. אלא, שלטענת הנתבעת, לאחר שנחתם ההסכם, השתכללו בין הצדדים הסכמות חדשות, במסגרתן, בין היתר, התאפשר לתובעת לכרות חול בהיקף ובשווי ניכרים, מן המגרש ברח' התמר עצמו. בפי הנתבעת טענות נוספות לפיהן נטלה התובעת חול ללא רשות מן המגרש ברח' התמר.

גרסתה של הנתבעת נתמכת בתצהירים מספר ובהם, בין היתר, תצהירו של מר הולנברג, אשר עבד עבור התובעת בכריית חול מן המגרש ברח' התמר.

הנה כי כן, אמנם תביעת התובעת מתבססת על הסכם בכתב בין הצדדים, ואולם מאידך הציגה הנתבעת ראיות המכרסמות בתשתית העובדתית שהניחה התובעת לתביעתה.

כידוע, בבואו לדון בבקשה למתן צו מניעה זמני, בוחן בית המשפט את סיכויי התביעה ואת מאזן הנוחות, כאשר, ככלל, ניתן משקל גבוה יותר לשיקולי מאזן הנוחות.