טללי שבע בע"מ ואח' נ' חניוני מבואות אילת בע"מ ואח'

רקע כללי בתמצית

1.לפניי בקשת המבקשות לסילוק התובענה על הסף מן הטעם של התיישנות.

2.המשיבות הגישו ביום 6.11.16 תובענה כספית כנגד המבקשות על סך 4,089,450 ₪.

3.המבקשת 4 הגישה ביום 27.12.16 בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת התיישנות (בקשה מס' 2).

המבקשת 1 הגישה ביום 29.12.16 אף היא בקשה לדחיית התובענה על הסף, בין היתר בנימוק של התיישנות (בקשה מס' 4). הבקשה נתמכה בתצהירה של גב' חוה מרקוס מיום 29.12.16.

המבקשות 2–3 הגישו גם הן בקשה לדחיית התובענה על הסף מן הטעם של התיישנות ביום 5.2.17 (בקשה מס' 7).

4.המשיבות הגישו תגובתן לבקשת המבקשות 1 ו־4 ביום 5.2.17. התגובה נתמכה בתצהירו של מר יצחק מזרחי מיום 2.2.17. כמו כן הגישו המשיבות תגובתן לבקשת המבקשות 2–3 ביום 19.3.17.

טענות הצדדים בקצירת האומר

בקשת המבקשת 4

5.לטענת המבקשת 4, ההסכם בין המשיבות לבין המבקשת 1 בוטל בהתאם לפסק דין חלוט כבר ביום 30.12.08. בהתאם להודאת המשיבות הן ידעו על אודות הדו"ח הסיסמי שעליו הן מבססות את תביעתן כאמור, לכל המאוחר בחודש פברואר 2009.

המבקשת 4 מפנה לדרישתה לפרטים נוספים מיום 8.12.16 (נספח 1) אשר במענה המשיבות לו צוין "אין לי אלא להפנות לנספח 10 לכתב התביעה" (ר' נספח 2).