ת"א 10821-02-13 קוטלר ואח' נ' רפאל ואח'

ביום 13.4.14 הגישו התובעים הודעה לביהמ"ש, בה ביקשו לתת תוקף של פס"ד להסכם שלטענתם נחתם בין הצדדים. לטענתם, המגשר הביא את הצדדים להסכם סופי ומחייב שנחתם ע"י הצדדים והמגשר קיימו בחתימתו. לטענתם, לא ניתן לצדדים עותק חתום של ההסכם , כיוון שהוסכם שהנתבעים ישלמו לתובעים סכום במזומן תוך 40 יום, עם הפירעון התביעה תידחה וההסכם יוגש לביהמ"ש לאחר התשלום. הנתבעים מנסים לחזור בהם מההסכם בחוסר תום לב.

טוען ב"כ התובעים, כי הוא שוחח עם המגשר טחפונית ביום 16.3.14 והמגשר הודיע לו שההסכם קויים בחתימתו, אך לא הגיש את ההסכם לביהמ"ש.

לטענת התובעים, ההסכם סופי ומחייב והנתבעים מודים, שהמגשר הביא את הצדדים להסכמה. לטענתם, ההסכם אינו מותנה עפ"י ניסוחו, ואינו מתנה את תוקפו או את הסכמת הנב תעים לשלם את התשלום בפועל, אלא נתן ארכה לתשלום שלאחריה, יוגש ההסכם לאישור ביהמ"

.

הנתבעים מוחים על עצם הגשת ההסכם לביהמ"ש וטוענים כי הוסכם בין הצדדים שהוא יוגש לביהמ"ש לקבלת תוקף של פס"דרק לאחר פירעון התשלומים מכוחו, כך שמדובר בהסכם מותנה שלא השתכלל, לאחר שנתבע 2 חזר בו מהסכמתו. לטענתם, לא התקיים התנאי לשכלול הסכמת הצדדים, ולטענת נתבע 1 מנסיבות הקשורות בנתבע 2 שלא קיים את הבטחת התשלום תוך 40 יום.

לטענת נתבע 1, מכיוון שכך, ההסדר המותנה מבוטל והתנאי לקיומו לא התקיים. עוד טוען נתבע 1, כי לא בכדי לא נקבעה סנקציה בהסדר המותנה, כיוון שתוצאה זו הייתה אפשרית וצפויה.

עוד לטענת נתבע 1, זו הסיבה שלצדדים לא נמסר כל עותק מההסכם, שכן הם לא הגיעו להסדר חלוט ובהתאם, קבע המגשר שרק אם וכאשר יבוצע התשלום הוא יודיע לביהמ"ש על ההסדר ויבקש תוקף של פס"ד. ,

ביום 1.9.14 הגיש המגשר הודעה, לפיה הצדדים חתמו על הסדר גישור פנימי מתוך רצון להשאיר את פרטיו באיפול מפני ביהמ"ש, שלאחר קיומו תוגש בקשה לדחיית התובענה לאור ההסדר שאליו הם הגיעו. ההסכם הושאר בידיו בנאמנות עד לאחר מילויו, ואז הייתה אמורה מוגשת לביהמ"ש בקשה לדחיית התביעה.

המגשר הודיע שההסדר לא כובד ע"י אחד הצדדים, וההסדר, שהינו חסוי, לא יכול היה מוגש לתיק ביהמ"ש לקבלת תוקף של פס"ד.

ב תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, נקבע:

מיום 19.2.1999

תק' תשנ"ט-1999