ת"א 10689-01-11 שרעבי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

לפניי תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). התובע יליד 1956, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.8.2009 בהיותו בן 53, ברוכבו על אופנוע המבוטח על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970 על ידי הנתבעת. הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מהתאונה (בכפוף לניכוי סכום הפרמיה מהפיצוי שיינתן לתובע). המחלוקת היא על גובה הנזק.

התאונה היא גם תאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי קבע לתובע 14.5% נכות המהווה קביעה על פי דין על פי סעיף 6 ב לחוק. הנכות הרפואית נקבעה בגין פגיעה בגיד הביצפס בכתף ימין ובגיד ה- ss כמו כן המליצה הוועדה במל"ל על הפעלת רבע מתקנה 15.

התובע הוא מתקין מזגנים עצמאי מזה 30 שנה ועובד עם בנו. לתובע הייתה תאונה קודמת שהוכרה בביטוח לאומי כתאונת עבודה, בה נפגעה ברך שמאל של התובע ובגינה נקבעו לו 19% נכות מתוכם 10% אורתופדי והיתרה בגין צלקת.

מטעם התובע העידו הוא ובנו.

דיון והכרעה

הפגיעה התפקודית

ועדה של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע 14.5% נכות והמחלוקת בין הצדדים היא עד כמה משפיעה נכות זו על כושר השתכרותו של התובע במצבו כיום, כאשר בזמן הפגיעה היה בן 53 וכיום הוא בן 58.

על פי דוחות השומה של העסק של התובע שהוגשו: בשנת 2006 המחזור העסקי היה 174,000 ₪ והתובע הרוויח סך הכל באותה שנה פחות מאלף ₪ (862 ₪); בשנת 2007 המחזור העסקי היה 218,504 ₪ והתובע הרוויח סך הכל 86,164 ₪; בשנת 2008 (השנה שקדמה לתאונה) המחזור העסקי עמד על 316,236 ₪ והתובע הרוויח 57,022 ₪; בשנת 2009, שנת התאונה, המחזור העסקי עמד על 249,032 ₪ והתובע הרוויח 37,928 ₪; בשנת 2010 המחזור העסקי עמד על 327,634 ₪ והתובע הרוויח 70,252 ₪, מתוכם 19,724 ₪ קצבת אובדן כושר עבודה מהפניקס, כך שהרווח עמד על 58,156 ₪; בשנת 2011 המחזור העסקי עמד על 332,890 ₪ והרווח עמד על 36,337 ₪.

בחינת דוחות השומה מציגה תמונה ולפיה גם לפני התאונה וגם לאחריה היו לתובע שנים טובות יותר ופחות אך ללא מגמה ברורה של שינוי לאחר שנת התאונה, כאשר בהיבט המחזור העסקי יש דווקא הטבה קלה לאחר שנת התאונה לעומת השנים שקדמו לתאונה. אשר לרווח הרי שגם לפני התאונה וגם לאחריה יש לתובע שנים טובות יותר וטובות פחות ולא ניתן לראות מגמה ברורה של ירידה לאחר התאונה.

יש לציין כי כבר בפברואר 2007 החל התובע להעסיק את בנו, שגיא, לאחר שהבן השתחרר מצה"ל (ראו עמ' 15 שורה 20, טופס 106 לשנת 2007 ועמ' 17 שורה 22) ועלויות שכרו גדלו בהתמדה מ- 43,000 ₪ בשנת 2007, 51,000 ₪ בשנת 2008, 61,000 ₪ בשנת 2009, 72,000 ₪ בשנת 2010 ו- 83,000 ₪ בשנת 2012. על פי עדות הבן בשנת העבודה הראשונה גם למד ולאחר מכן הלך והעמיק את מעורבותו בעסק (עמ' 15 שורה 17).