ת"א 10666-12-12 קפוסטין ואח' נ' עיריית נצרת עילית ואח'

1.התובעת, ילידת 1956, עותרת לחייב את הנתבעת בנזקי גוף שנגרמו לה ביום 25.5.10, במהלך עבודתה כסייעת בגן ילדים, שעה שבמהלך נקיון הגן שביצעה, נתקלה רגלה בשטיח שהונח על רצפת הגן בצורה לקויה, והיא נפלה ונחבלה.

2.הנתבעת - מעסיקתה של התובעת הכחישה את עצם האחריות, ברם למקרה שיקבע כי היא נושאת באחריות לתאונה, הגישה הודעת צד שלישי נגד משרד החינוך - המעסיקה של הגננת, בשל היותה האחראית לקביעת נוהלי העבודה והסדר בגנים והבטחת שלומם של הילדים והעובדים ובשל כך שעובדתית הגננת (שלוחתה של הצד השלישי) היא זו שהסכימה לקבלת השטיח כתרומה מאחד ההורים בשלב כלשהו בחיי הגן, והיא זו שיצרה את המטרד, המוכחש.

3.הצד השלישי/משרד החינוך טוען כי מדובר בגן עירוני, בהפעלתה ואחריותה של הרשות המקומית/הנתבעת, שהיא אף המעסיקה של הסייעת/התובעת, ועל כן האחריות לתחזוקתו היום יומית והשמירה על הבטיחות בו, היא באחריותה.

4.מטעם התובעת הוגשה חוו"ד לפיה עומדת נכותה בגין התאונה על שיעור 20%.

מטעם הנתבעת הוגשה חוו"ד לפיה עומדת הנכות על 5%.

מונה מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי נכותה של התובעת עומדת על שיעור 15%.

5.בישיבת 3.11.15 ולאחר דיון בלתי פורמלי, בו הובהר כי בעיית האחריות קשה ואמיתית, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, לפיה לסילוק התביעה ומבלי להודות בכל חבות, ישולם לתובעת, לפנים משורת הדין ועל מנת לחסוך זמן ומשאבים, סך כולל של 23,200 ₪.

6.באשר לחלוקת האחריות בין הנתבעת לצד השלישי, הוסכם כי יינתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים.

7.בישיבת 29.12.15 השמיעו הנתבעת והצד השלישי טיעוניהם ביחס לאחריות שכל צד סבר שיש להטיל על רעהו. כל צד טען בלהט כי הצד השני הוא שצריך לוודא ולפקח כי לא קיים מפגע.