ת"א 10611-09-12 אג'רב נ' עסאף ואח'

נתבעת 2 מבקשת כי התובע, תושב האזור, יחוייב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיה.

עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, אשר הוגשה בין היתר כנגד נתבעת 2, בגין אירוע במהלכו נגרם לתובע נזק גוף.

אליבא דנתבעת 2, בשים לב למקום מגוריו של התובע, לטענות הסף הקנויות לה ואשר לשיטתה משליכות על סיכויי התביעה הנמוכים כנגדה – בהן טענת התיישנות וטענת היעדר חבות נוכח מקום התרחשות האירוע וברירת הדין בהקשר זה - יש לחייב התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה.

התובע טוען, בין היתר, כי סיכויי התביעה טובים, במיוחד שעה שהוגשה כנגד כלל המעורבים והאחראים הפוטנציאליים, וכי חיובו בהפקדת ערובה עלול לחסמו הלכה למעשה מניהול התביעה. התובע מטעים כי מצבם הכלכלי הקשה של תושבי האזור ידוע, ומבקש כי גם אם בית המשפט ייעתר לבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה, יעשה כן בשיעור מתון.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, על צרופותיהם, שוכנעתי כי אין מקום לעת הזו לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מתווה את נקודת המוצא, כשבבחינת האפשרות לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע. לא פעם הובהרו בפסיקת בתי המשפט מכלול השיקולים שיש לבחון בבקשות כגון דא. בעוד, שבתובע תושב ישראל, ככלל, נודעת נפקות רבה לזכות הגישה לערכאות ולזכות הקניין של תובע, והנטייה לחייבו בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הצד שכנגד מצומצמת עד מאד, נקודת האיזון כאשר בתושב האזור עסקינן שונה, שכן במקרה זה גם שיקולים הנעוצים באפשרויות של אכיפה עתידית באים לכלל ביטוי, עת מוחזק תושב האזור כמי שמתגורר מחוץ לתחום השיפוט [בהקשר זה השוו, למשל, רע"א 2310/0 אבו קבע נ' מדינת ישראל (מצוי במאגרים המשפטיים ; 27.6.10)].

יחד עם זאת, אין בהיותו של תובע תושב האזור כדי להוביל למסקנה, לפיה בכל מקרה ומקרה יחוב תושב האזור – אינהרנטית – בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבע. הלכה למעשה, מקום מושבו של התובע הינו אך אחד השיקולים שיש לבחון, ולצידו, בין היתר, על בית המשפט לבחון, ככל הניתן, את סיכויי התביעה ואת מצבו הכלכלי של התובע, והשלכתו על האינטרסים של הצדדים שניהם [בהקשרים אלה השוו, בין היתר: עניין אבו קבע לעיל, בר"ע (י-ם) 308/08 מדינת ישראל נ' סבאח (מצוי במאגרים המשפטיים ; 26.2.08), ת.א (י-ם) 44905-08-10 עבד ארחמאן נ' מדינת ישראל (מצוי במאגרים המשפטיים ; 01.05.11), ת.א (י-ם) 13502-11-11 עבד אלסלאם נ' ש.כ תומר השקעות ובניין בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 10.9.13), ת.א (י-ם) 41619-02-12 חושיה נ' אחים טהה בניין והנדסה בע"מ (מצוי במאגרים המשפטיים ; 11.9.13), והאסמכתאות בהם]

טענות הסף של המבקשת, הגם שראויות בירור ועיון של ממש, צריכות בירור עובדתי ומשפטי כאחד. ככאלה, אין ניתן לומר בשלב טרומי זה שסיכויי התביעה – גם כנגד המבקשת - נמוכים הם.

באשר לסיכויי האכיפה הפוטנציאליים, אל מול העובדה שעסקינן בתושב האזור, יש להביא בחשבון כי מדובר בתובע שטופל בישראל. בנסיבות אלה, ובמיוחד שעה שאין עסקינן בתושב אזח"ע, לא ניתן לקבוע שאכיפה פוטנציאלית כנגדו תהא בלתי אפשרית (גם אם יכול ותהא קשה במיוחד).