ת"א 10596-01-13 גרבאן נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונת דרכים

הנני מורה על דחיית התביעה, המחלוקת היחידה ביחס אליה נותר לביהמ"ש להכריע הינה בשאלת ההוצאות, עליהן עמדה הנתבעת בתגובה שהוגשה על ידה.

בתיק שלפני הוגשה תביעה על ידי התובע כנגד הנתבעת בגין נזקי גוף נטענים אשר נגרמו לתובע בעקבות אירוע תאונת דרכים.

הנתבעת הכחישה את החבות הואיל ולטענתה האירוע לא ארע כלל כתוצאה מתאונת דרכים, אלא בנסיבות אחרות ולפיכך אין להשית עליה כל אחריות וממילא לא תשלום.

בדיון ההוכחות שהתקיים, לאחר שמיעת עדי התובע, המליץ ביהמ"ש לתובע לדחות את התביעה , תוך התחשבות בשאלת ההוצאות, במיוחד בשל חיסכון בזמן שיפוטי יקר.

שאלת ההוצאות מצויה אמנם בשיקול דעתו הבלעדי של ביהמ"ש ואולם לצורך מתן פטור מהוצאות, יש לקבל את עמדת הצד שכנגד וככל שזה מוחל על ההוצאות הרי שביהמ"ש לא ישית הוצאות על התובע ואולם בתיק שלפני, הואיל והתובע ביקש שהות לשקול את ההצעה, טרם הגיע המועד לקבל את עמדת הנתבעת בעניין ההוצאות.

בחלוף המועד שנקבע לתובע לצורך הגשת הודעה מטעמו בקשר להצעת ביהמ"ש, הודיע התובע כי הוא מבקש להעיד עדים נוספים ובעקבות החלטת ביהמ"ש במסגרתה המליץ ביהמ"ש לתובע לשקול דחיית התביעה , הודיע התובע כי הוא מסכים להצעה וביקש כי התביעה תידחה ללא צו להוצאות.

הנתבעת עמדה על חיובו של התובע בהוצאותיה בגין ניהול ההליך בהתאם לתגובה שהוגשה על ידה.

ביהמ"ש אכן המליץ על דחיית התביעה ללא צו להוצאות ונראה כי המלצה זו הייתה גם מקבלת משנה תוקף, אלמלא נוהל ההליך ונשמעו כל עדי התובע , קרי ישנה משמעות למועד שבו מסכים צד להמלצת ביהמ"ש וככל שמדובר בשלב ראשוני הנטייה שלא לפסוק הוצאות גדלה.

במקרה שלפני, למעשה נשמעו עדי התביעה וכל שנותר זה ליתן פסק דין, חרף כך הוצעה לתובע הצעה ואף ניתנה לו שהות לשקול אותה, בסופה בחר התובע וטוב שכך, לקבל את ההמלצה ובכך, לחסוך זמן שיפוטי יקר.