ת"א 10573-04-14 נאור כהן ייזום והנדסה בע"מ נ' אייל ואח'

לפניי בקשה לתיקון כתב ההגנה אשר הוגש מטעם המבקשים, במסגרתה עותרים הם להוספת טענות חדשות לכתב ההגנה, בעקבות החלטה מיום 13.05.2015 אשר ניתנה בתיק נוסף המתנהל בפניי בין הצדדים שבכותרת, ת"א 28751-10-14, שם הוריתי על דחייה על הסף של תביעה שכנגד אשר הגישו המבקשים כנגד המשיבה, הואיל ומצאתי כי מתקיים השתק עילה ביחס לסעדים להם עתרו המבקשים מכוח שלושה מסמכים: יפוי הכוח, הסכם השיתוף והסכם הניהול.

רקע

הצדדים, הפכו לשותפים בנכס מקרקעין לאחר שהמשיבה רכשה 50% מהזכויות בנכס מיורשת של חלק מהזכויות. נושא הירושה ורכישת הזכויות היה מלווה בהתדינויות משפטיות רבות בערכאות שונות והסתיים בהסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון בשנת 2013. להסכם פשרה זה היו צדדים המבקשים, המשיבה והיורשת.

אציין, שתחילתה של תובענה זו בכתב תביעה לסעד כספי והצהרתי בגין דמי שימוש ראויים אשר הוגש ביום 06.04.2014 על ידי המשיבה. כתב ההגנה הוגש לאחר שניתנה ארכה להגשתו בהסכמת המשיבה ביום 26.05.2014. לכתב ההגנה לא צורף כתב תביעה שכנגד ולא נטענו במסגרת כתב ההגנה טענות קיזוז, אלא טענות שהצדדים כפופים להסכם השיתוף, יפוי הכוח והסכם הניהול.

ביום 20.10.2014 הוגשה על ידי המשיבה תובענה לפירוק השיתוף במקרקעין בתיק 28751-10-14 (להלן: "תיק הפירוק"). לאחר קבלת שלוש הארכות מועד להגשת כתב ההגנה, שניתנו לבקשת המבקשים ובהסכמת המשיבה, הוגש כתב הגנה ביום 22.01.2015 ועימו הוגשה תביעה שכנגד לאכיפת הסכמי השיתוף והניהול ולסעד כספי, בהסתמך על זכויות נטענות מכוח הסכם ניהול, הסכם שיתוף ויפוי כוח.

ביום 17.11.2014 התקיים דיון קדם משפט בתובענה זו לדמי שימוש.עוד מוצאת אני לציין כרקע לבקשה שבפניי את התנהלות המבקשים בתיק, המתאפיינת בבקשות חוזרות ונשנות לארכות ואי ציות להוראות וצווים של בית המשפט, אף לאחר שנקבע בהחלטתי מיום 20.02.2015 ביחס למבקשים כי :

"אין בידי לקבל התנהגות זו של המשיבים, המשקפת זלזול בוטה בהוראות ובצווי בית המשפט."

המבקשים המשיכו בדפוס התנהגות זה ולא מילאו את כל ההוראות שניתנו באותה החלטה.

בד בבד הגישו בקשות רשות ערעור הן על החלטה זו והן על ההחלטה שלא לאחד את הדיון בתובענות, שתי הבקשות נדחו ואף בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

בין לבין, הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם המשיבה ביום 08.04.2015, והמבקשים פעלו לדחיית המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם.

עיקרי הבקשה

כתב ההגנה אשר הוגש בתיק זה ביום 26.05.2014 כולל טענות אשר נשענות על הסכמי השיתוף והניהול ועל יפוי הכוח. בשל ההחלטה בהחלטה מיום 13.05.2015 עותרים המבקשים להוסיף לכתב ההגנה טענות הגנה נוספות שאינן מבוססות על אותם שלושה מסמכים, אשר פורטו בבקשה כטענות קיזוז בהיקף של כמליון ש"ח וטענות המבקשות לבסס חבות של המשיבה בהיקף של כ- 8.5 מליון ש"ח (הסכומים חופפים בחלקם).

המבקשים מדגישים כי אין בתיקון כדי להוות וויתור על איזו מטענותיהם המקוריות, הואיל וההחלטה מיום 13.05.2015 עדיין איננה חלוטה.

המשיבה טענה בתגובה כי יש לדחות את הבקשה הואיל וזו הוגשה בשיהוי ובחוסר תום לב וכפועל יוצא של הבנת המבקשים שלמעשה ההחלטה מיום 13.05.2015 שומטת את הקרקע תחת טענות ההגנה שהגישו בתיק זה, הואיל וכולן היו מבוססות על שלושת המסמכים אשר נקבע לגביהם השתק עילה, ועתה המבקשים מנסים, בחוסר תום לב, לערוך "מקצה שיפורים" אשר מטרתו ניהול הליך סרק ושימוש לרעה בהליכי משפט.

עוד טענה המשיבה בתגובתה, כי טענות ההגנה אותן עותרים המבקשים לכלול במסגרת כתב ההגנה המתוקן הינן מופרכות באופן קיצוני ונעדרות תרומה להכרעה במחלוקות אמת בין הצדדים, אלא מטרתן סירבול בירור המחלוקות והארכתה שלא לצורך.

בתשובתם לתגובת המשיבה ביקשו המבקשים להדגיש כי התיקון המבוקש בכתב ההגנה בא לבסס את טענות ההגנה המקוריות על עילות משפטיות חדשות וכן לכמת את טענותיהם לשכר ראוי, השתתפות בהפסדים ועוד טענות אשר נטענו בכתב ההגנה המקורי.