ת"א 1055-07-16 דונג'ווסקי ואח' נ' מילגם שירותים לעיר בע"מ

1.התובעים הגישו תביעה לצו קבוע ובקשה למתן צו זמני להורות על ביטול העיקול שהוטל על חשבונם כפי המפורט בכתב התביעה והבקשה לצו זמני בסכום של 1236.74 ₪.

2.עיון בכתב התביעה ובבקשה למתן צו זמני מעלה כי המבקשים (התובעים) מבקשים ביטול העיקול שהוטל על חשבונם וטענתם העיקרית כי לא קיבלו פירוט של העבירה המיוחסת אליהם מהנתבעת ושכנראה בוצעה בשנת 2004, אלא כל שקיבלו הוא דרישת תשלום בשנת 2008 ומיד שלחו מכתב לנתבעת על מנת לקבל פירוט העבירה וההוכחות לכך שאכן בוצעה על ידם, אולם מכתבם לא זכה למענה ובשנת 2016 הוטל עיקול על חשבונם אותו מבקשים לבטל.

3.על פי הנטען בבקשה לא ברורה הטענה המשפטית עליה נשענים התובעים כאשר מושא המחלוקת בין הצדדים הינו ביצוע עבירת קנס- אי שמירת ניקיון והפרת חוק השמירה על הניקיון. בכל הקשור לקנס שהוטל פתוחה בפני המבקשים דרך לתקוף את החיוב באחת מן הדרכים הבאות א - ביטול פסק הדין, ב - התיישנות העבירה, ג - התיישנות העונש.

4.קנס שלא שולם במועד ולא הוגשה בגינו בקשה להישפט הופך להיות כמו פסק דין חלוט, אי לכך הבקשה לביטול פסק הדין והבקשה המתייחסת להתיישנות העבירה, הן בגדר סמכות בית משפט הפלילי שדן בקנס או אמור לדון בעבירה ואילו הטענה של התיישנות העונש ומניעות הנוצרת בהליך הגביה עקב כך, היא בסמכות בית המשפט האזרחי , שכן היא נוגעת להליכי האכיפה.

5.לא ברור האם המבקשים עותרים לביטול פסק דין ( קנס שלא שולם במועד ולא הוגשה בגינו בקשה להישפט הופך להיות כמו פסק דין חלוט) או שמא טוענים שהעבירה התיישנה כאשר בשני מקרים אלו אין ביהמ"ש האזרחי מוסמך לדון בהם, ואף המשיבה אינה המשיבה הנכונה . אין בבקשה רמז ביחס לטיב הטענה שמועלית מלבד הרצון לשלם את הקנס המקורי.

5.עוד לא ברור מהנטען אם המבקשים עותרים להתיישנות העונש שאז הסמכות לדון בתביעתם נתונה לביהמ"ש האזרחי. ( אני מפנה להחלטתי בתק(קריות) 18693-11-09 שרותי חניה שוהר בע"מ נגד אלכסנדרה שעיה ו- ע"א 13135-12-08 שחוח נגד ערייית קרית אתא ).

6.עוד לא ברור מה הטענות שמועלות אם יש בהם עילה נזיקית בגין נקיטת הליך הגביה, שאז הסמכות היא של בית משפט האזרחי.

7.במצב דברים זה אין מקום להיעתר למתן צו זמני והבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.