ת"א 10539-08-14 ליאון נ' איסמאילוף ואח'

בקשה למתן הוראות

בתיק זה ניתן ביום 17.11.14 פסק דין לפירוק שיתוף של דירת גג בתל אביב לה צמודים גג פתוח, גג עליון ושתי חניות (להלן: "הנכס").

מאחר והנתבעת (שהיא אחת השותפות בזכויות בנכס) סברה כי מכירת הנכס באמצעות כונס נכסים עלול לגרום להוצאות מיותרות, הוריתי, במסגרת פסק הדין, כי בשלב ראשון שמאי ישום את שווי הנכס למכירה בשוק החופשי, תוך שייעשה ניסיון שהתובע יקנה את חלקיהן של שותפותיו האחרות.

וכך, ביום 19.3.15 רכש התובע חלקן של 3 שותפות נוספות בנכס, אולם לא הצליח להגיע להסכמות עם הנתבעת (שלה 1/3 מהזכויות בנכס), ולכן התבקשתי למנות כונס נכסים למכירת הנכס המרבה במחיר, כאמור במתווה שנקבע בפסק הדין.

וכך, ביום 28.4.15 מונה עו"ד ידידיה לוונטהל (בא כוח התובע) ככונס נכסים למכירת הנכס, כאשר בשלב מאוחר יותר – ולבקשת הנתבעת – צורף עו"ד צמח גרין (בא-כוחה) ככונס נכסים משותף למכירת הנכס.

עצם מתן החלטה זו על ידי היום, מלמד כי הליך הכינוס טרם בא על סיומו, וזאת גם בחלוף שנה לאחר מתן פסק הדין.

כבר ביוני 2015 התעוררה מחלוקת בין הכונסים לבין עצמם, בשאלה היכן לפרסם את הנכס: האם אך ורק בעיתונים "The Marker" ו-"גלובס" כשיטתו של עו"ד לוונטהל, או שמא להוסיף גם פרסום בעיתון הארץ ובאינטרנט, כשיטתו של עו"ד גרין.

לעניין זה ניתנה החלטה כבר ביום 1.7.15 והוריתי את שהוריתי, ובכך ניתן היה לסבור שלכל הפחות בנושא פרסום המודעה, בא העניין על פתרונו, אך מסתבר מהבקשה שלפני שאין כך היא.

את הבקשה שלפני הגיש עו"ד לוונטהל בטענה כי לא ניתן לקדם את הליך כינוס הנכסים, מאחר ונוצר נתק בינו לבין עו"ד גרין, כאשר זה האחרון לא משיב על פניותיו, וביקש הוראות על מנת לאפשר ניהול מהיר ויעיל יותר של ההליך (להלן: "הבקשה").

עו"ד גרין הגיב לבקשה וציין כי התקדמות של ממש בהליך לא חלה עקב העובדה המצערת שהנתבעת נאלצה לעבור ניתוח, והיה צורך להמתין עד לשובה לאיתנה, מה גם שלשיטתו נותרה עדיין מחלוקת ביחס לפרסום המודעה, מחלוקת שהתרחבה וגדלה לה ביחס לשאלת זמן חשיפת הנכס במסגרת אותו הפרסום.

עוד מציין עו"ד גרין כי נוסח הסכם המכר המוצע, (שאמור להיחתם בסופו של דבר עם רוכש פוטנציאלי), אכן הועבר אליו על ידי חברו, עו"ד לוונטהל, ברם הדבר נעשה בקובץ PDF, היינו, באופן שאינו מאפשר עריכת שינויים או תיקונים על גבי המסמך עצמו, וכי הערותיו שלו ביחס לדוד שמש או למזגנים שבנכס, לא נענו על ידי חברו.

אחר הדברים האלו, נדמה שהגיעה עת הכרעה:

כבר עתה אציין בתמצית שבתמצית שלא נהירה לי טענת עו"ד גרין כי היה עליו להמתין עד שלשובה של הנתבעת לאיתנה, כאשר ממילא חובותיו ככונס נכסים הן אלה העומדות לדיון, כאשר ממילא ברור שחובותיו כמייצג את הנתבעת אינן בהכרח זהות לחובותיו ככונס.

ולעצם העניין: פסק הדין ניתן כאמור בנובמבר 2014 הורה על מכירה לכל המרבה במחיר, והנה שנה לאחר מכן עדיין עסקינן בשאלה היכן לפרסם את הנכס ומה משך זמן הפרסום.

סברתי שאחר ההחלטה מיום 1.7.15 ישכילו כונסי הנכסים להמשיך לקדם את ההליך באופן יעיל וענייניי אולם נדמה שהצורך במתן החלטות בעניינים כגון דא, מחזק את הקביעה שמינוי של שני כונסי נכסים יחדיו אינו רצוי.

בהקשר זה ממש, הזדמן לי לכתוב במקום אחר את הדברים הבאים: