ת"א 1050/84 חיים שכטר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ ואח' נ' יקר ואח'

לפני בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 28.9.14 (להלן: "ההחלטה") שלפיה הסכם המכר מיום 22.6.14 שבין בתו של המפרק, הגב' ענת גרינברג (להלן: "הבת") לבין יורשי המנוח אברהם כהן ז"ל (להלן: "היורשים"), מכוחו רכשה הבת את זכויות היורשים בדירה מס' 5 ברחוב רש"י 5 בראשון לציון (חלקה 144 בגוש 3930), בטל ומבוטל.

בית המשפט מצא שקיימים כשלים בפעולת המפרק, עו"ד זהר גרינברג (להלן: "המפרק"), לרבות עשיית עסקה שמקור המידע לה הוא ממסגרת פעילות בעל התפקיד, חשש ממשי של קבלת טובת הנאה על ידי המפרק, ניגוד עניינים שבו נמצא המפרק וכיוצא בזה. משכך, החליט בית המשפט על ביטול המכר.

ביום 6.10.14 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, בהתאם לתקנה 467(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לרבות על דרך של התליית ההחלטה. לגישתם של המבקשים, קיימים סיכויים טובים להצלחתם בערעור. המבקשים טוענים שמבחינת "מאזן הנוחות", לא ייגרם נזק מעיכוב הביצוע, למעט, בסבירות מסוימת, לצדדים לעסקה עצמם. במקביל, במידה ותידחה הבקשה אזי יהיה בהחזרת המצב לקדמותו במקרה שהמבקשים יזכו בערעורם. מכאן, לדידם, יש לעכב את ביצוע ההחלטה.

הכנ"ר מתייחס בעמדתו לסיכויי הערעור ולמאזן הנוחות. לעניין סיכויי הערעור, הכנ"ר סבור כי סיכויי המבקשים קלושים. לעניין מאזן הנוחות, הואיל שהבקשה הוגשה בהסכמת כל הצדדים לעסקה, אזי מותיר הכנ"ר את ההחלטה לשיקול בית המשפט, ותוך שיש להבטיח שהזכויות שנרכשו לא יועברו לצדדים שלישיים ולא תבוצענה עסקאות אחרות עד למתן ההחלטה בערעור. בד בבד, מוצע כי המוכרים יתחייבו שלא תהיינה להם תביעות או טענות בגין הנזקים שעלולים להיגרם ממתן הצו.

ביום 26.10.14 הגישו המבקשים תשובה לתגובת הכנ"ר, במסגרתה הסכימו לסיפא בתגובתו של האחרון, קרי, שהזכויות שנרכשו במסגרת העסקה לא יועברו לצדדים שלישיים ושלא תבוצענה עסקאות אחרות שלא בהתאם למתווה שנקבע על-ידי בית המשפט עד למתן הכרעה בערעור. זאת ועוד, המוכרים התחייבו שלא תהיינה להם כל תביעה או טענה בגין הנזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה ממתן הצו. המבקשים חוזרים על עמדתם, לפיה סיכויי הערעור ו"מאזן הנוחות" מצדיקים את עיכוב ביצוע ההחלטה במקרה דנן.

ככלל, את החלטות בית המשפט יש לבצע לאלתר כך שערעור המוגש עליהן לא יעכב את ביצוען, והכל כאמור בתקנה 466 לתקנות. ברם, בית המשפט רשאי לעכב את ביצוע ההחלטה אם הוא סבור שמתקיימים שני תנאים מצטברים: ישנם סיכויים טובים לזכייתו של המערער בערעור ומאזן הנוחות נוטה לטובתו כך שביצוע ההחלטה, טרם ההכרעה בערעור, יקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו במידה ויזכה בערעור (ראה: ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ. אוניפארם בע"מ [2011]; ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה [2003]). בין שני התנאים קיימת "מקבילית כוחות", דהיינו, כאשר סיכויי הערעור טובים או קלושים, אזי יפחת משקלו של מאזן הנוחות וכאשר הסיכויים מאוזנים, מבחן מאזן הנוחות הוא שיכריע.

מבחן סיכויי הערעור:

ככלל, בחינת סוגיה זו נתונה לערכאת הערעור ולא לערכאה הדיונית. לכן, לא ראיתי מקום להרחיב בנדון. עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות, סבורני כי יש מקום להתייחס בהקשר זה למספר טענות של המבקשים:

האחת, המבקשים מעלים טענה שלפיה לא ניתן לצדדים לעסקה יומם בבית המשפט. טענה זו אינה מתיישבת עם המציאות שכן בית המשפט זימן את הצדדים לדיון לפניו ביום 4.9.14 שבו נכחו נציג היורשים, הבת ובאי כוחם ובאופן שהתאפשר לכל אלה לומר את דבריהם באמצעות באי כוחם וכעולה מהפרוטוקול. זאת ועוד, לבקשת הצדדים קיים בית המשפט דיון נוסף בבקשה ביום 17.9.14 ולאחר שהוגשו עמדות סדורות בכתב של כל הצדדים ומשכך הטענה שלא היה להם את יומם בבית המשפט אינה מתיישבת עם הדברים כהווייתם. לכן, איני רואה ליתן משקל ניכר לטענה מבחינת השפעתה על סיכויי ההצלחה של המבקשים בערעור.

השניה, נטען כי ההחלטה ניתנה ללא פנייה של מי מהצדדים אלא מיוזמת בית המשפט והיא מהווה פרשנות משפטית חדשה, מרחיבה ושגויה. מבלי שיהיה באמור כדי לחייב את ערכאת הערעור סבורני שמצופה מבית המשפט כי שעה שמובאת לפניו פעולה בלתי ראויה, כי יתערב ולא להתעלם הימנה, גם אם היא מוסכמת על בעלי הדין.

מבחן מאזן הנוחות:

נתתי דעתי לטענות הצדדים באשר לנזקים כתוצאה מאי עיכוב ביצוע ההחלטה ובגדר זאת כי שולם החוב של המוכרים לבנק שבעטיו נאלצו למכור את הדירה. לטעמי, אין בתשלום האמור כדי משקל רב לעניין עיכוב הביצוע שכן המוכרים יכולים למכור את הדירה לאחר ובתמורה להשיב את שקיבלו מהמשיבה 2. עם זאת, הואיל והצדדים מסכימים לעיכוב הביצוע, כך שכל אחד מודע לנזק שעלול להיגרם אם הערעור יידחה, לא ראיתי לדחות את הבקשה. עם זאת, יש למנוע מצב שאם הערעור יידחה יהיה מקום להשיב את המצב לקדמותו. לכן, אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד למתן פסק דין בערעור ובלבד שאין לעשות כל דיספוזיציה בדירה עד למתן פסק הדין בערעור. עם זאת הבת תהייה רשאית להשכיר את הדירה לפרקי זמן שאינם עולים על שנה ותוך אפשרות להביא את השכירות לידי סיום בהודעה של שלושה חודשים מראש, וכל זאת עד לפסק הדין בערעור. נרשמה גם הודעת הצדדים באשר לוויתור על כל נזקים שייגרמו כתוצאה מצו עיכוב הביצוע.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ה, 26 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.