ת"א 10361-05-12 עלוש נ' שבתאי

1.בפני בקשת הנתבעת להורות לתובע להמציא את המסמכים המפורטים בסעיף 10 לבקשה, על תתי סעיפיו, לידיה.

לטענת הנתבעת הסתבר לה שהשטח, מושא המחלוקת, שייך לרכוש המשותף של כלל דיירי הבית המשותף בחלקה בה מצוי בית התובע וכי בהתאם לחוק המקרקעין ,לכל בעל דירה חלק בלתי מסוים ברכוש המשותף ועל מנת להצמיד חלק מן הרכוש המשותף נדרש רוב של 75% מבעלי הדירות בבית.

לפיכך,טענה הנתבעת כי על התובע היה להביא אסמכתאות לפיהן קיבל את הסכמתם של דיירי הבית המשותף להעברת השטח היחסי ברכוש המשותף על שמו, או כי תקנון הבית המשותף מאפשר לו להצמיד לדירתו את השטח שבמחלוקת, או כי שילם תשלומי איזון ליתר הדיירים בבית המשותף עבור זכויות הבנייה ברכוש המשותף. משלא עשה כן ולא הציג אסמכתאות אינו רשאי,התובע,לטענת הנתבעת, לבנות בשטח נשוא המחלוקת.

2.התובע התנגד לבקשה וטען כי התיק קבוע להוכחות לאחר שההליכים המקדמיים הסתיימו. עוד טען כי הוכחה, שחור על גבי לבן, זכותו קניינית בשטח וכי הנתבעת היא זו אשר פלשה לשטחו. המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים הואיל והוכח כי התובע כאמור הוא הבעלים.

הכרעה:

3.דינה של הבקשה להידחות. זכות העיון במסמכים נגזרת מהזכות להליך ראוי והוגן, וכפופה להיותם של המסמכים נוגעים ורלבנטיים לעניין הנדון.

ראו דברי הנשיא ברק (כתוארו אז) ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי" .

4.הטענה המרכזית עליה נסמכה הנתבעת בבקשתה, איננה רלוונטית למחלוקת בהליך זה, הן לגופם של דברים והן מאחר שמדובר במסמכים החורגים ממלא מהחזית בין הצדדים,בהתייחס לטענות הגנתה של הנתבעת:

לגופם של דברים-המדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד. אין חולק כי התובע הינו אחד מבעלי הזכויות בחלקה הרלונטית,בעוד לנתבעת אין כל זכויות בחלקה זו. גם אם הקיר נשוא המחלוקת נמצא בשטח המשותף לתובע ולבעלי זכויות נוספות באותה חלקה, הרי ההלכה היא כי פעולות להגנת בעלות או חזקה,מותרות לכל בעלים במשותף בנפרד הן לאור יסוד הדחיפות בפעולות והן משום שממלא יש בהן כדי להטיב עם יתר הבעלים. כלומר,בכל מקרה, הגשת תביעה לפינוי אפשרית גם על ידי אחד מהבעלים במשותף, שכן יש בה כדי להטיב עם הבעלים (י. ויסמן, דיני קניין- בעלות ושיתוף (תשנ"ז- 1997, 249 וראה בת"א (י-ם) 12753/02 פואד אליאס מחמד פרחאת נ. אוסאמה עיסא אבו שוכר; וכן בע"א 96/50 צינקי נ. ויקטור ע. כיאט: "שותף אחד בלבד, רשאי לתבוע החזרת החזקה בנכס בלי הצטרפותם של שאר השותפים לתביעה ואין אנו מוכנים לזוז מהלכה רווחת זו".