יצחקוב נ' מדינת ישראל

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה להשבת תפוס בהתאם לסעיף 192 לפקודת המכס .

התובע בעל משרד בבורסה ברמת גן ובעל רשיון סחר ביהלומים.

לטענתו, ביום 4.4.16 או בסמוך לכך, נתפסה אבן יהלום גלם (להלן: "הטובין") במכס נתב"ג, אשר נשלח לתובע מארה"ב , באמצעות חברת השילוח Brinks Global Services(להלן: "ברינקס").

נטען כי הטובין נשלחו לתובע לבדיקה, והינם רכושו של השולח אלי אלישיוב, מטעם חברה אמריקאית,ELI MELEE DIAMONDS INC .

נטען, כי בשל טעות של חברת ברינקס , לא צורפה למשלוח תעודת קימברלי ( המעידה כי מדובר בגלם ממקור חוקי) אלא הטובין דווחו כיהלום מלוטש. עקב הטעות נתפסו הטובין. התובע הגיש בקשה לשחרור הטובין , ובתגובה הודיעה ממונה תפיסות לחקירות במכס כי הטובין חולטו .

נטען כי חברת ברינקס, בעלת הרשיונות, המומחיות והידע באשר לאופן המשלוח החוקי והמסודר של יהלומים בין מדינות, אולם בשל אותה טעות, התובע ניזוק ומזה חודשים רבים אינו מקבל את הטובין.

נטען כי מעולם ובאף הזדמנות לא מסר השולח או הנמען/התובע, כי מדובר ביהלום מלוטש. אין מדובר ביהלום "דמים" או ב"יהלומי קונפליקט", ולא מדובר ביהלום שנעברה בו עבירה, אלא מדובר ביהלום חוקי, אשר נרכש ממקור חוקי, ממדינה חברה בהליך קימברלי, וקיימת תעודת קימברלי המסדירה את המשלוח של היהלום ממדינת המקור, קונגו, לארה"ב, משלוח אשר אושר ע"י הרשויות בארה"ב, אשר שיחררו את היהלום לידיה של המוכרת חברת ELI MELEE DIAMONDS INC .

חברת ברינקס היא אשר הכינה את מסמכי המשלוח, השולח או הנמען לא חתמו על מסמך המציג כאילו מדובר ביהלום מלוטש. משהגיעו הטובין ללא תעודת קימברלי, חרף היותו יהלום גלם, התבקשו ברינקס והתובע להמציא תעודת קימברלי לרשויות המכס ולמפקח על היהלומים.

נטען כי ברינקס הכירה באחריותה לטעות שקרתה , ולאחר שסיפקה תעודת קימברלי בדיעבד , הרי שהיה מקום לשחרר את הטובין או לשלוח אותם בחזרה למוכרת.

מדובר בפגם טכני, אשר אינו מעיד על בעיה אתית/חוקית ביהלום, ואינו מצדיק צעד דרקוני של החרמת יהלום בשווי של עשרות אלפי דולרים משולח סחורה בתום לב.