ת"א 10248-03-11 ס' ואח' נ' שירותי בריאות כללית בע"מ

מבוא - הצדדים ומהות התביעה

1.מדובר בתביעה שעילתה רשלנות רפואית בטיפול שקיבל התובע מס' 1, ע' ס' (להלן: "התובע" או "ע' "), במוקד לילה של הנתבעת, שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת"), לאחר שנפל ונפגע במהלך משחק כדורגל בחצר ביתו, ביום 24.2.1993 (להלן: "התאונה").

2.התובע, יליד 1986. האירועים העומדים ביסוד התביעה, התרחשו בחודש פברואר 1993, בהיות התובע כבן 6.5 שנים. התביעה הוגשה בחודש מרץ 2011, בחלוף כ - 18 שנים ממועד האירועים הנטענים.

3.התובעים 2 ו - 3, י' וא'  ס', הינם הוריו של התובע (להלן: "הורי התובע" או "האם" ו"האב", בהתאמה, וביחד עם התובע יקראו "התובעים").

4.התובעים, תושבי המושב מעונה שבגליל העליון (להלן: "המושב"), טוענים כי פנו לאחר התאונה, למוקד לילה שהופעל על-ידי הנתבעת במעלות. לטענת התובעים, הרופאה שעבדה במוקד הלילה, ד"ר טטיאנה גדבאן (להלן: "ד"ר גדבאן"), הורתה להשכיב את התובע על מיטת הבדיקה, וללא מתן הסבר, הרימה וסובבה את רגלו וכאשר נשמע "קנאק", אמרה לתובעים כי הרגל "חזרה למקומה". עוד נטען כי ד"ר גדבאן נתנה לתובע תרופת הרגעה כלשהי ואמרה ש"הכל בסדר" וכי התובע יוכל ללכת למחרת היום לבית הספר. התובעים הוסיפו וציינו כי לאחר לילה של בכי וכאבים, פנו למרפאת המושב והופנו על-ידי רופאת המשפחה למרפאה מקצועית. במרפאה המקצועית, בוצע לתובע צילום רנטגן שהדגים שבר עם תזוזה בירך. התובע הופנה להמשך טיפול בבית החולים בנהריה, שם עבר ניתוח לקיבוע צוואר הירך והושם בגבס Spica.

לאחר כשלושה חודשים, החל התובע להתהלך בעזרת קביים.

ביום 21.6.1993, בזמן שהתובע נעזר עדיין בקביים לצורך הליכה, מעד בחצר בית הספר וסבל משבר בלוחית הצמיחה שהצריך ניתוח נוסף (להלן: "התאונה השנייה").

בסופם של דברים, לאחר טיפולים וניתוחים נוספים, נותר התובע כשהוא סובל מנכות אורתופדית משמעותית הנובעת מפגיעה קשה במפרק הירך השמאלי.

5.לטענת התובעים, נכותו של התובע נובעת מטיפול רפואי רשלני שניתן לו על-ידי ד"ר גדבאן במוקד הלילה של הנתבעת (להלן: "המוקד").

6.הנתבעת מכחישה את טענות התובעים בנוגע לאירועי בדיקת התובע במוקד. כן טוענת הנתבעת כי דין תביעת ההורים להידחות מחמת התיישנות וכי דין התביעה בכללותה להידחות מחמת השיהוי הניכר בהגשתה, שיהוי אשר על פי הנטען, גרם לפגיעה באפשרותה של הנתבעת לאתר את התיעוד הרפואי ולהתגונן בפני התביעה.

7.מעבר למחלוקת העובדתית בנוגע למה שנעשה ומה שנאמר על-ידי ד"ר גדבאן, בעת בדיקת התובע במוקד, חלוקים הצדדים בשאלת האחריות ובשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו ונכותו של התובע לבין ההתרשלות הנטענת בטיפול שקיבל במוקד הלילה.