ת"א 10162-01-17 עמר נ' פרץ ואח'

בענין : סמכות מקומית

1. לפני בקשת הנתבעים להעביר את מקום הדיון לנתניה .

2. ביום 4.1.17 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה כספית ע"ס 201,324 ₪ בגין נזקים שנגרמו

לו עקב התקנה מאוחרת ולקויה של מנוף ע"י הנתבעים על משאית של התובע .

מקום מושבם של הנתבעים הוא בכפר יונה . מקום מושבו של התובע הוא בעתלית.

בס' 46 לכתב התביעה נטען כי לבית המשפט בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה לאור

מקום יצירת ההתחייבות , שכן ההסכם שצורף לתביעה מיום 29.8.16 נערך ונחתם

בחיפה .

3. ביום 31/1/17 הגישו הנתבעים בקשה להעברת מקום הדיון לנתניה. נטען כי ההסכם אמור היה להתקיים בכפר יונה, אספקת המשאית התקבלה בכפר יונה, מקום המסירה של המשאית לאחר גמר העבודה הוא בכפר יונה וכך גם מקום מסירת החשבונית. עוד נטען כי החשבונית מקנה סמכות יחודית לבית משפט השלום בנתניה. לבקשה צורף תצהיר של הנתבע אלברט פרץ , המפנה לסעיף 8 של חשבונית מס' 1297. כמו-כן צורפה לבקשה חשבונית מס' 1297 מיום 4/9/16 בה נכתב בסעיף 8 כי "מוסכם על מתן סמכות יחודית לבית משפט השלום בנתניה בכל הקשור לחשבונית/הזמנה הנ"ל". החשבונית היא על סך 77,550 ₪ והיא מתייחסת למנוף משומש כולל התקנה פלוס מרכב. הבקשה נדחתה בתחילה בהעדר התייחסות לטענת התובע לפיה ההסכם שצורף לכתב התביעה נחתם בחיפה. ביום 2/2/17 הוגשה בקשה לעיון חוזר , תוך הפנייה לסעיף 8 של החשבונית, שעותק קטוע שלה צורף לבקשה.

4.ביום 7/2/17 הוגשה תגובת התובע. נטען כי התביעה מבוססת על הסכם מיום 29/8/17 (צריך להיות 29/8/16 – נ.ז.) אשר נערך ונחתם בחיפה. עיון בסעיף 3.1 של ההסכם מגלה כי הנתבע התחייב להחזיר את המשאית והמנוף לתובע, אשר מקום מגוריו ומקום עסקו הם בעתלית ולכן גם מקום מסירת הנכס הוא במחוז חיפה. התגובה נתמכה בתצהיר של התובע , אך לא כללה כל התייחסות לתניית השיפוט הייחודית הכלולה בחשבונית.

5.ביום 23/2/17 הוגשה תשובת הנתבעים לתגובת התובע. נטען כי ההסכם לא נחתם במהלך הפגישה שהתקיימה במשרד ב"כ התובע בחיפה, לאחר שהתובע עזב את משרד בא כוחו בכעס. לאחר מס' ימים, התובע התעשת והסכים למחוק מההסכם את הסעיף בעניין האחריות על המנוף. הנתבע התנגד להגיע לחיפה בפעם השנייה ולכן הוסכם כי ההסכם ייחתם בכפר יונה וכך נעשה. החשבונית עליה מסתמך הנתבע, התקבלה בכפר יונה ביחד עם קבלת המשאית.