ת"א 10143-11-13 מנשרוב נ' אריאל

בקשה להגשת הודעה לצד שלישי, כשנתיים ומחצה מפתיחת ההליך.

1.ברקע הדברים, בתמצית: חברה שבבעלות המבקש-הנתבע ושתי חברות אחרות (להלן יחד: המארגנים) רכשו בחודש יוני 2009 אופציה לרכישת מקרקעין מסוימים בתל-אביב, זאת לצורך שיפוץ נכס שהיה במקום והסבתו לבניין מגורים. הם פעלו כמארגני קבוצת רכישה: הם שכנעו רוכשים פרטיים להצטרף לפרויקט ולרכוש זכויות בדירות האמורות להיבנות בבניין. אחד מרוכשים אלה היה המשיב-התובע, שיחד עם אמו התקשר בחודש אוגוסט 2009 עם המארגנים בהסכם לרכישת זכויות בדירה (הסכם שהוגדר "הסכם שיווק וסיחור אופציה") תמורת 890,000 ש"ח ולאחר ימים אחדים כרת הסכם שיתוף עם יתר בעלי הזכויות בדירות העתידיות, שלבו בבניית הבנין.

2.אין חולק כי המשיב הביע חשש קודם לכריתת ההסכמים כי סך עלות הקרקע בתוספת עלות הבניה הישירה יחרוג מ-1.3 מיליון ₪ (קרי, כי עלויות הבניה יחרגו מ-410,000 ₪), וכי עמד על קבלת בטוחה לכך שלא יידרש לשאת מכיסו בעלות העולה על האמור. המבקש טוען כי מגעי המשיב בעניין היו עם המארגנים כולם; המשיב טוען כי את המגעים קיים עם המבקש לבדו. כך או כך, המבקש, אישית (ואף לא באמצעות החברה שבבעלותו שהיא מן המארגנים) מסר בידי המשיב שיק שהוא משך, שהוגדר בידו על ספח השיק כ"צ'ק בטחון למחיר הדירה ... במידה ויעבור סכום העלות הכוללת קרקע+בניה 1,300,000 ₪. מופקד בנאמנות אצל עו"ד אבי דבידוב עד לחתימת חוזה עם קבלן". סכום השטר הושאר ריק, על פני הדברים – באופן המתיר למבקש, תוך שימוש במנגנון הנאמנות, להשלימו במידת הצורך. ראוי לציין כי מועד ההתחייבות לא צוין בידי הצדדים.

3.חוזה עם קבלן נחתם בחודש אוגוסט 2010. העלות הכוללת הצפויה, מודה גם המבקש, כבר חרגה מן הרף של ה-1.3 מיליון ₪, לטענתו – בכ-58 אלף ₪ (המשיב דווקא גרס שמעט פחות מכך), שהוא אף היה נכון לשלם אך בתנאי שיהיה בכך כדי לסלק כל טענה עתידית. המשיב סירב והשיק נותר בנאמנות. ברבות השנים הוחלף הקבלן הראשון בשני, השני בשלישי, והשלישי ברביעי. העלויות בשלב זה הלכו והאמירו, כך המשיב, עד כדי כ-440,000 ₪ מעבר לאומדן העליון הראשוני, ועוד היד נטויה. ברם אין לכך כל קשר למבקש, והתחייבותו היא עד לכריתת ההסכם עם אותו קבלן ראשון, לא לשינויים הרבים והמאוחרים שאין לו שליטה עליהם, כך טענתו. מכאן התביעה: המשיב ביקש במהלך שנת 2012 לקבל את השיק לידיו על מנת שיוכל להשלים בו את הסכום ולהציגו לפירעון, ולאחר גלגולים שונים נמסר לו השיק, הוא הוגש לביצוע לאחר שהמבקש השלים בו את הסכום של כ-440 אלף ש"ח, המבקש הגיש התנגדות, זאת בחודש נובמבר 2013, והתיק הועבר לטיפולי. רשות להתגונן ניתנה כמוסכם בחודש מאי 2014. בין הצדדים נערכו שני סבבי גישור, שלא הניבו תוצאות, והתיק עתה בשל להוכחות.

4.לקראת הקד"מ המסכם, שהתקיים ביום 31.5.16, הגיש המבקש ביום 17.4.16 בקשה לאקונית למתן ארכה ליתן הודעה לצד שלישי, זאת בהתאם לסמכותו של בית המשפט בתקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה הודעות לצד שלישי בתובענות שלא נפתחו במסירת כתב תביעה.

5.טוען המבקש בבקשתו: המארגנים אמורים לחלוק בכלל הרווחים וההפסדים כתוצאה מסיחור האופציה בקשר עם רכישת הזכויות במקרקעין. בכלל זאת, גם ההתחייבות כלפי המשיב היא של כלל המארגנים, אף שמושך השיק הוא המבקש לבדו (ואף לא החברה שבבעלותו, שהיא אחד משלושה המארגנים). מכאן שאם יחויב המבקש מכוח השטר, אמורים שני המארגנים הנוספים (זולת החברה שבבעלותו) לשפותו. המבקש מוסיף, בבחינת הסבר להגשת הבקשה רק עתה: הוא עתר לסילוק התביעה על הסף, אך ויתר בהסכמה על בקשתו זו, זאת בנובמבר 2014. בשלב זה, טוען הוא, הופנו הצדדים להליך גישור "בן כשנה וחצי אשר נמשך למעשה עד ליום 9.3.16".

6.הגיב המשיב, בתמצית: לא התקיים הליך גישור משך שנה וחצי. התקיימו שני סבבי גישור, קצרים בהרבה. בתווך התקדם הטיפול בתיק. הגשת הבקשה עתה היא מאוחרת ולוקה בשיהוי ניכר. המשיב הגיש תביעתו השטרית לפני כשלוש שנים, והוא זכאי שההליך יגיע לכלל סיום. לגוף הדברים טוען המשיב עוד כי מגעיו היו בלעדית עם המבקש, אישית, לא עם כל גורם אחר, ומכאן ההתחייבות האישית והשיק האישי של המבקש. יחויב המבקש, לא יהיה בכך כדי לחסום אותו מלתבוע שיפוי משותפיו.

7.השיב המבקש, בתשובה מפורטת בהרבה מן הבקשה המקורית: הגישור אכן התקיים בשני סבבים, עד חודש יולי 2014, ומיוני 2015 עד מרץ 2016. הוא נמנע מהודעה לצדדים שלישיים שכן קיווה להגיע להסכמות. אותה תקופה גם גרס על יסוד המידע שבידו כי המארגנים הנוספים חדלי פירעון, ורק לאחרונה נודע לו שאחד משניים אלה הוא חברה פעילה. המבקש מטעים עוד כי ההסכם בין המארגנים למשיב נכרת ביום 5.8.2009; אם לא תוגש תביעה בידו נגד הצדדים השלישיים עד ליום 5.8.2016, תעמוד להם טענת התיישנות. הגשת תביעת שיפוי מותנית אינה אפשרית. למשיב אף לא ייגרם כל נזק מהגשת הודעה לצד שלישי, גורס המבקש.

8.קדם משפט מסכם התקיים כאמור ביום 31.5.16. במהלכו נבחנו גם פתרונות חלופיים לסיום ההליך, תוך שהמבקש אמור היה למסור הודעה מעדכנת בעניין, לרבות בשאלת הצורך בהכרעה בבקשתו דנן. היום הודיע המבקש כי הפתרונות החלופיים לא יסכונו, וכי נדרשת הכרעה בבקשה להודעה לצד שלישי. כך ייעשה.