ת"א 10142-05-15 עמר נ' גלילי ואח'

בבקשה שלפני עותרים המבקשים לדחיית התובענה מן הנימוק שפסק הדין אשר ניתן כנגד המשיבה בתא"ק 47611-03-14, לאחר שהמשיבה לא הפקידה הערבון שנקבע כתנאי למתן רשות להתגונן, הוא בבחינת מעשה בית דין ביחס לתביעה דנן.

רקע והליכים קודמים:

1.בתובענה שלפני הגישה המשיבה, גב' ריקה עמר (להלן:"המשיבה"), כנגד המבקשים, עו"ד שרון גלילי ועו"ד דורית דגן אולקיניצקי (להלן:"המבקשים"), תביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו הסכם שכר הטרחה מיום 16.03.2015 (להלן:"הסכם שכר הטרחה") שנחתם בינה לבין המבקשים בטל, ולפיצוי בסך של 25,000 ₪.

נוכח סכום התובענה ושוויו הכולל של הסכם שכר הטרחה מושא התובענה, הובאה התובענה, ובכללה בקשה זו, לדיון לפני.

2.לתובענה זו קדמה תובענה בתא"ק 47611-03-14 (להלן:"התובענה הראשונה") במסגרתה תבעו המבקשים את המשיבה לשלם להם הסך של 29,500 ₪ על יסוד הסכם שכר הטרחה.

המשיבה הגישה בקשת רשות להתגונן, ולאחר דיון בבקשה בפני כבוד הרשמת (כתוארה אז) טלמור פרס ניתנה למשיבה רשות להתגונן בכפוף להפקדת הסך של 10,000 ₪ בתוך 30 יום (החלטה מיום 14.09.2014).

ביום 05.10.2014 הגישה המשיבה בקשה לביטול ההחלטה האמורה (בקשה 7) וכן בקשה לביטול החיוב בהפקדת ערבון ולחילופין להפחתתו (בקשה 6). בהחלטה מיום 27.10.2014 נקבע, בין היתר, כי החיוב בהפקדה כתנאי למתן הרשות להתגונן כמו גם סכום ההפקדה נותרים על כנם.

ביום 10.11.2014 הגישה המשיבה בקשה לעיכוב הפקדת הערבון ולחילופין לביטולו (בקשה 11), בהמשך הגישה בקשה נוספת לעיכוב הליכים (בקשה 16). בהחלטה מיום 03.12.2014 שניתנה בבקשה 16, נדחו בקשות המשיבה אולם ניתנה לה ארכה להפקדת הערבון עד ליום 17.12.2014.

3. לאחר שהמשיבה לא הפקידה הערבון כאמור, ניתן ביום 22.12.2014 פסק דין כנגד המשיבה על מלוא סכום התביעה (להלן:"פסק הדין").