ת"א 10142-03-18 perkins associates corp ואח' נ' קילס סיסטמס בע"מ ואח'

1.בפני תביעה לסעדים בשל קיפוח המיעוט בחברה בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות). בתביעה מבוקש להורות בצווי עשה על הסרת קיפוחם של התובעים, בעלי מניות בנתבעת 1 (להלן: החברה; קילס).

עניינה של התביעה, בקיצור נמרץ, הוא כדלקמן: נתבע 2 (להלן: הנתבע; גסביאן) פיתח המצאות וטכנולוגיות, ביניהן כאלה הנוגעות למקלדת המתאימה ליישום במכשירים סלולריים. התובעים השקיעו סכומי כסף בחברה והם בעלי מניות המיעוט בה. לטענת התובעים דרך ניהול החברה על ידי הנתבע אינה מובילה אותה למימוש הפוטנציאל ואינה מאפשרת שימוש בטכנולוגיה באופן שישיא רווחים, והמצב השורר כיום מביא לקיפוחם, ולפיכך הם מבקשים שלא לאפשר לנתבע להמשיך ולנהל לבדו את החברה ולקבל את ההחלטות המשמעותיות להמשך דרכה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

2.בכתב התביעה מבקשים התובעים, בין היתר, להורות על מינוי דירקטור חיצוני במקומה של נתבעת 3; להורות על החלפת מנכ"ל החברה הנתבע במנכ"ל מקצועי המוכשר לתפקיד; להורות לנתבעת לחשוף בפני דירקטוריון החברה את מסמכי הנהלת החשבונות ומצבה הכספי של החברה; ליתן צו האוסר על הנתבע להעסיק או למנות נושאי משרה או עובדים מטעמו בחברה מבלי שהתקבלה על כך החלטה כדין במוסדות החברה; להורות על רישום והעברת כל הפטנטים והקניין הרוחני (IP) של החברה, אשר נרשמו תוך הפרת חוזה על שם נתבעים 2 ו-3 או מקורביהם, ולהעבירם על שם הנתבעת, וכן להורות כי מעתה והלאה כל פטנט או קניין רוחני שיווצר בחברה יירשם על שם החברה בלבד; ליתן כל צו או סעד אחר לשם הסרת הקיפוח והפגיעה בתובעים ולהורות על כל סעד שייראה לבית המשפט ראוי וצודק בנסיבות העניין, ועוד כמפורט בפרק א' לכתב התביעה. כמו כן ביקשו התובעים לאפשר להם לפצל סעדים ולהגיש תביעה כספית לאחר קבלת מסמכים מתאימים.

3.עיקרי העובדות הרלוונטיות הן כמפורט להלן:

עובר להתקשרות בין הצדדים פעל הנתבע במסגרת חברת סנאפקיז, חברה פרטית הרשומה בישראל, (להלן: סנאפקיז). במהלך שנת 2010 התקשרו הצדדים בעסקה שבה השקיעו התובעים סכומים של מיליוני דולרים, אשר יועדו להביא לפיתוח ומימוש הפטנטים והטכנולוגיות שפותחו על ידי הנתבע. לצורך כך הוקמה חברת קילס (keyless), אשר הפכה לבעלת מניות יחידה בסנאפקיז. התובעים הם בעלי מניות בקילס, אנשים ותאגידים, חלקם אינם תושבי ישראל או רשומים בישראל, אשר יחד עם משקיעים נוספים השקיעו בחברה בהתאם למתווה העסקה, במטרה ליהנות מפרי הקניין הרוחני והפעילות של החברות. הרוח החיה מאחורי התובעים הוא מר יואל אריק אדרעי (להלן: אדרעי), בעליה של תובעת 1, המחזיקה בכ-18% מהון המניות הנפרע ובכ-18% ממניות ההצבעה בחברה הנתבעת. אדרעי משמש אחד מבין 3 דירקטורים בנתבעת, לצד הנתבע ואשתו נתבעת 3, שאף הם משמשים כדירקטורים.

4.במסגרת העסקה נחתמו בין הצדדים מספר הסכמים:

ביום 1.9.10 נחתם הסכם להעברת הקניין הרוחני מגסביאן לחברת קילס (נספח ד' לתצהיר אדרעי, להלן: הסכם הקניין הרוחני).

ביום 28.10.10 נחתם הסכם בין גסביאן, תובעת 1 וקילס – הסכם בעלי המניות הרגילות (נספח ה' לתצהיר).

באותו מועד נחתם בין אותם צדדים הסכם בין בעלי מניות ההצבעה (נספח ו' לתצהיר).

כמו כן נחתמו הסכמי השקעה ביום 2.6.10 וביום 21.9.10 (נספחים ז', ח' לתצהיר אדרעי).

5.התובעים העלות טענות שונות נגד הנתבעים. בין היתר נטען כי פטנטים וקניין רוחני היו אמורים להירשם על שם החברה אך הדבר לא נעשה. נטען כי לקיפוח על ידי דילול אחזקותיהם של התובעים כתוצאה מגיוסי השקעות שנעשו לאחר השקעתם. (טענה זו הועלתה על ידי התובעים כהשערה; מאחר שלא ידוע על מקורות מימון אחרים של החברה, נטען שהמסקנה המתבקשת היא שהוקצו מניות לצד ג' ובכך דוללו זכויות התובעים). עוד טענו התובעים כי הנתבעים פועלים בניגוד לתקנון החברה ולחובה לקבל אישור מועצת המנהלים להוצאות שסכומן מעל 40,000 דולר. טענה זו הועלתה באופן כללי ללא פירוט פעולות ספציפיות שלא אושרו.

התובעים הוסיפו וטענו כי מתקיים מידור של אדרעי, המשמש כדירקטור, ממידע מהותי על עסקי החברה וקבלת החלטות. נטען שהחברה מנוהלת תוך הסתרת מידע, "במחשכים", כשהנתבע נוהג בחברה כבשלו. על פי הנטען אדרעי פנה עשרות פעמים לנתבע, בכתב ובעל פה, אך לא קיבל תשובות, ובישיבת דירקטוריון מיום 28.8.17 הנתבע אף הודיע לאדרעי שלא יחשוף מידע בפניו מחשש שהדבר יגרום לנזקים.

6.ככלל, התובעים טענו לכי החברה מנוהלת בניהול כושל, בנפוטיזם וללא משטר תאגידי תקין, כאשר במשך 7 שנות ניהול הנתבע טרפד עסקאות עם חברת סוני ועם חברות בסדר גודל של סמסונג ו-LG, למרות התעניינות ראשונית מצידן, ולאחר פגישות עם עשרות חברות בתחום הטכנולוגיה ובפרט הסלולר, בשל חוסר הבנתו בניהול מו"מ ובתהליכים עסקיים. נטען כי חלק לא מבוטל מהחברות הביעו התעניינות במוצרי הנתבעת ובטכנולוגיות שפיתחה, ואף היו נכונים לחתום על הסכם סוגיות, אך בשל הניהול החובבני ההתעניינות לא הבשילה לעסקאות של ממש.

7.לטענת התובעים קיפוח המיעוט עשוי להתקיים בנסיבות שונות ומגוונות, והוא בעל פנים שונים. בענייננו, נטען כי מבחן הקיפוח הוא מבחן תוצאתי, והקיפוח מתקיים בשל פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים, גם אם אין בהתנהגות משום הפרת זכות המוקנית לבעל מניות במסמכי היסוד של החברה. נטען כי לבית המשפט שיקול דעת רחב להתערב בדרך ניהול החברה לשם הסרת הקיפוח, וסמכות זו מוחלת באופן רחב כאשר מדובר בחברה פרטית שמניותיה אינן נהנות מסחירות גבוהה.

8.הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה ונתבעים 2, 3 הגישו כתב הגנה מטעמם. (בהמשך הדיון הוצגה חזית אחידה והנתבעים היו מיוצגים יחד).

הנתבעת ציינה בכתב הגנתה כי אין בכתב התביעה כל טענה נגדה. היא אישרה כי הוקמה בשנת 2010 ותכליתה היתה בין היתר פיתוח ושיווק מוצרים טכנולוגיים מתקדמים בתחום הסלולר. החברה התחילה את דרכה במסלול של חברת הזנק (סטרט-אפ), העסיקה מעט עובדים ופעלה ממרתף דירתם של נתבעים 2 ו-3, בתקווה להצלחה מהירה שתשיא רווחים. מתוך תקווה זו גייסה הנתבעת השקעות ממשקיעים שהאמינו בפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה. סבב גיוס ראשון ומרכזי התקיים בשנת 2010 בסמוך להקמת החברה ובאותה עת העביר הנתבע את זכויותיו בקניין הרוחני המפורט בהסכם לחברה, בתמורה להקצאת מניות. באותה עת הוקצו מניות גם למר אדרעי תמורת השקעתו הכספית בחברה. בהמשך התקיימו סבבים נוספים. אולם בשנים 2015-2016 התבהר כי המוצר המרכזי של החברה "מדשדש במקום" ואינו ממצה את הפוטנציאל שסברו שקיים בו. על אף התעניינות מצד חברות רבות המוצר לא הגיע למצב המאפשר להפיק ממנו רווחים משמעותיים, קופת החברה התרוקנה ולא ניתן היה לשלם לעובדים ולשאת בהוצאות החברה, כך שהנתבע נותר עובד יחיד של החברה ולא משך משכורת. עם זאת, הודגש כי לחברה נותר ערך שכן היא היתה בעלת זכויות בקניין הרוחני המוערך במיליוני דולרים.