שתיווי נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1. בפני כתב תביעה, אשר הוגש כנגד הנתבעים בגין ביצוע חקירה רשלנית, אשר גרמה להגשת כתב אישום כנגד התובע ולהרשעתו בעבירות פליליות שעניינן פציעת אדם וגרימת חבלה חמורה.

נוכח הרשעתו נדון התובע לעונש של ארבע שנות מאסר.

התובע הגיש לבית המשפט העליון ערעור בגין חומרת העונש שהוטל עליו ואילו הנתבעים ערערו לבית המשפט העליון בגין קולת העונש שהוטל על התובע, ובמסגרת הדיון בערעור בוטלה הרשעתו של התובע בעבירות בהן הורשע בבית המשפט המחוזי, והתובע זוכה מהרשעתו מחמת הספק, וזאת לאחר ריצוי מאסר בן שלוש שנים ועשרים ימים.

בשלב מאוחר יותר זכה התובע בפיצוי בסך של 50,000 ₪ בהתאם לסע' 80 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2. התובע טוען, כי החקירה הרשלנית אשר בוצעה על ידי הנתבעים גרמה להגשת כתב אישום מיותר, ולהרשעתו המיותרת, דבר שהיה נמנע אילו הייתה מבוצעת חקירה יסודית ומעמיקה.

עוד טוען התובע, כי קודם להרשעתו קיים אורח חיים נורמטיבי, ואף היה מאורס ועמד להינשא.

הרשעתו ומאסרו גרמו לביטול נישואיו, ומאז השתבשו חייו של התובע לחלוטין, ובהתאם לחוות דעתו של הפסיכיאטר דר' נפתלי, לוקה התובע בנכות נפשית בשיעור של 30% כתוצאה מהאירועים המפורטים.

3. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. הנתבעים יגישו כתב הגנה בצירוף חוות דעת נגדית בתוך 120 ימים מהיום.

ב. נקבע לקדם משפט לתאריך 2/12/14 שעה 11:00.

ג. הצדדים יגישו תחשיבי נזק למועד הדיון.

התובע יגיש תחשיבו 21 ימים לפני מועד הדיון עם העתק לב"כ הנתבעים ואילו הנתבעים יגישו תחשיבם 7 ימים לפני מועד הדיון, גם כן עם העתק לב"כ התובע.

4. במאמר מוסגר אציין, כי ראש הנזק בגין הפסדים כתוצאה מהצטברות חובות במהלך תקופת המאסר אינו מהווה ראש נזק "נזיקי" ועל כן על התובע לשלם בגינו אגרה מלאה, או לחזור בו מהעתירה בגין ראש נזק זה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: