ששון נ' משרד האוצר

פסק דין

התובע בעל מקרקעין בישוב מוצא עילית. שכנו של התובע הינו השר לשעבר רוני בר און, שכיהן כשר הפנים וכשר האוצר. במסגרת תפקידו הנ"ל החליט השב"כ כי יש להציב עמדת שמירה סמוך לביתו של מר רוני בר און. השב"כ הציב איפוא עמדת שמירה בסמוך לבית. העמדה הוצבה לפי היתר בניה שהתקבל.

כחודשיים לאחר הצבת עמדת השמירה פנה התובע לגורמים הרלבנטיים בטענה שהעמדה מוצבת בתוך שטח ששייך לו ושהוא עתיד לבנות עליו. בפועל, טוען התובע כי עמדת השמירה היתה מוצבת בשטחו במשך כ- 33 חודשים לכן הגיש התובע 2 תביעות בבית משפט לתביעות קטנות האחת נגד משרד הפנים והשניה נגד משרד האוצר לתשלום עבור נזקיו. כב' השופט שטארק שדן בתביעות אלה קבע כי יש לאחדם ולדון בהם בבית משפט שלום (לאור סכומם המצטבר) וכך נעשה. תביעתו הכוללת של התובע היא על סך 55,400 ₪ בגין דמי שכירות ראויים בסך 1,300 ₪ ל- 33 חודשים ובגין נזקים שנגרמו כתוצאה מהעיכוב בפינוי העמדה שגרמו לעיכוב בקבלת טופס 4 לבניית ביתו של התובע שבוצעה באותה תקופה.

הנתבעת טוענת כי העמדה הוצבה לאחר קבלת היתר. בתחילה לא היה ידוע לנתבעת שהעמדה הוצבה בשטח פרטי כי מדובר היה באדמת בור וטרשים. רק לאחר שהתובע פנה וטען שמדובר בשטח שלו התברר לנתבעת שהדבר נעשה בהסכמת התובע, שניתנה לרשויות המוסמכות באזור מגוריו, אשר תמורת מתן אישור להצבת העמדה בשטחו ויתרו לו על הצורך להזיז עמוד חשמל, שעמד בסמוך לעמדה ולכניסה לבית שבנה, עלות ההזזה הינה כ- 50,000 ₪. לאחר שהתברר שהעמדה מוצבת בשטחו של התובע נעשו מיידית פניות לרשויות לקבל היתר להזזת העמדה ולקבוע לה מקום חדש, ומיד כשהתקבל היתר למיקום החדש של העמדה היא הועתקה.

באשר לנזקים טוענת הנתבעת כי התובע הפריז בנזקיו כאשר הוא אינו ממציא חוו"ד עניינית. אמנם התובע צרף לסיכומיו חוו"ד שמאי אך זו מתייחסת לשכירות של חדר בנפרד או חדר בתוך דירה אך אינה מתייחסת לעמדת שמירה בשטח של 3.75 מ"ר. לטענת הנתבעת עבור שטח זה מגיע, אם מגיע, לתובע סך של 1,000 ₪ לכל תקופת השימוש בעמדת השמירה. כאשר לתביעה הנוספת בשל עיכוב במתן טופס 4 לא הוכח הקשר בין עמדת השמירה לעיכוב.

הצדדים הסכימו שינתן פסק דין לפי הנתונים שבכתבי הטענות ללא חקירות. לאחר עיון בטענות הצדדים אלה מסקנותיי:

1. אין ספק, נכון להיום, שעמדת השמירה הוצבה בשטח של התובע.

2. אין ספק שהעמדה הוצבה לאחר מתן היתר כדין. בשלב ההצבה הנתבעת ככל הנראה לא ידעה שהעמדה מוצבת בשטח פרטי של מאן דהוא.

3. אין ספק שהעמדה הוזזה מהמקום בו הוצבה כ- 33 חודשים אחרי הצבתה היינו העמדה היתה בשטח התובע במשך כ- 33 חודשים שלא כדין.

4. אין מקום לקבוע לתובע פיצוי כפי שתבע שכן אין במתן חוו"ד שמאי על דמי שכירות לחדר כדי ללמד על הפיצוי המגיע בשל 3.75 מ"ר של עמדת השמירה.

5. הפיצוי שמציעה הנתבעת אין בו כדי לכסות על דמי השכירות הראויים והנזקים שנגרמו לתובע הן בשל השימוש בשטח שלו והן בשל עיכובים בכניסתו לבית מגוריו.

בהתחשב בכל הנתונים הנ"ל ובעיקר בתקופה הארוכה בה היתה עמדת השמירה בשטח התובע ובהתחשב בטענת הנתבעת לפיה התובע חסך כתוצאה מההיתר שניתן להעמדת העמדה בשטחו סכום של כ- 50,000 ₪ (סכום שלא הוכח) , בשל ויתור על הצורך בהזזת עמוד חשמל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ וכן את הוצאות האגרה.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ד, 25 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: