ששון נ' מוסדות חינוך אור החיים

החלטה

זוהי בקשה לחידוש הליכים בתיק ולמתן הוראה להגשת כתב הגנה.

רקע

התובעת (המבקשת) הגישה ביום 30.1.12 תביעה כנגד הנתבעת ובה תבעה זכויות שונות בגין תקופת העסקתה אצל הנתבעת ובין היתר, פיצויי פיטורים, השלמת שכר מינימום ועוד.

הנתבעת (המשיבה) הוציאה בבית דין צדק בני ברק, בראשות הרב קרליץ צו מניעה כנגד התובעת ובו נכתב כדלקמן:

"הריני להודיעך בשם בית הדין, כי מוסדות "אור החיים" פנו לביה"ד בעניין תביעתכם לבית הדין לעבודה נגדם, ולאחר שהתובע חתם על שט"ב, החליט ביה"ד להוציא צו מניעה כדלהלן:

על פי דין התורה כל תביעה מכל סוג שהוא כולל תביעות בענייני שכר עבודה, פיצויים ו/או כל הסכמי שכר מכל סוג שהוא יש לתובעם אך ורק בבית דין. לפיכך על פי ההלכה עליכם להקפיא את תביעתכם הנ"ל לאלתר". (העתק הצו מיום ג' באדר, 6.3.12 צורף כנספח א' לסיכומי התובעת).

3.בהמשך לצו המניעה , חתמו הצדדים ביום י' באדר תשע"ב (4.3.12) בפני בד"ץ "משפט צדק ", בני ברק (להלן: "בד"ץ משפט וצדק") על שטר בוררות. בשטר הבוררות לא צוין מהות הסכסוך.

4.בהתאם לכך בקשה הנתבעת עיכוב ההליכים בפני בית דין זה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות. התובעת נתנה הסכמתה לכך ולפיכך ההליכים בתיק זה עוכבו בהחלטה מיום 29.4.12.

5.ביום 20.6.12 הגישה התובעת בקשה לחידוש הליכים והוראה לנתבעת להגיש כתב הגנה. לטענת התובעת היא הסכימה להעביר את הסכסוך לבוררות בפני בד"ץ " משפט וצדק" אולם לתדהמתה התברר לה כי הדיון בפני בד"ץ הצטמצם לכדי דיון בתביעה שהגישה כנגדה הנתבעת בנושא הפנייה לבית הדין לעבודה.

6.הנתבעת מתנגדת לבקשה כאשר לטענתה לבד"ץ משפט וצדק הוגשה תביעה אחת בלבד, הלוא היא תביעתה כנגד התובעת, בגין פניה לערכאות. הנתבעת מוסיפה כי התובעת נתנה הסכמתה לברר את תביעתה בפני הגר"מ שפרן אך בסופו של יום חזרה בה מהסכמתה זו וכעת מבקשת היא לגרור את הנתבעת למחוזות רחוקים בירושלים או בבית שמש.

דיון והכרעה

7.התובעת הגישה את תביעתה לבית דין זה ביום 30.1.12. רק ביום 4.3.12 (י' באדר תשע"ב), דהיינו חודשיים לאחר מכן (ובעקבות צו המניעה שהוציאה הנתבעת כנגד התובעת), נחתם לכאורה הסכם הבוררות בין הצדדים, ולפיו מבקשים הצדדים למסור את הסכסוך שביניהם להכרעת בית דין צדק ובית הוראה "משפט וצדק" בני ברק (הסכם הבוררות צורף כנספח א' לבקשה לחידוש הליכים). כפי שנאמר לעיל נושא הסכסוך בשטר הבוררות הושאר פתוח.

כפי שניתן ללמוד מן המסמכים שהוצגו בפנינו ובניגוד לנטען על ידי הנתבעת (בסעיף 4 לתגובתה) באותו המועד, י' באדר תשע"ב הוגשה לבד"ץ דין וצדק תביעת התובעת כנגד הנתבעת בסכסוך שבפנינו (נספח ה' לסיכומי התובעת).

8.עוד עולה כי ביום ה' בתמוז תשע"ב התכנסו הצדדים בפני בד"ץ דין וצדק אשר קיבל את עמדת הנתבעת ולפיה הדיון בבד"ץ יתמצה רק בנושא הפניה לערכאות ולא בסכסוך כולו. מאחר והתובעת התעקשה לדון בפני הבד"ץ בכל הסכסוך- לא התקבלה החלטה בנימוק שלא התקיים דיון .

מן האמור עולה כי לדעת הבד"ץ הוא הבורר על פי הסכם הבוררות ( ואף לדעת הנתבעת) הסכסוך היחיד עליו נסובה הבוררות בפניו הינה תביעת הנתבעת (התובעת בבד"ץ) כנגד התובעת (הנתבעת בבד"ץ) על הליכתה לערכאות (בית הדין לעבודה).

ומכאן כי הסכם הבוררות שצורף לבקשה המקורית לעיכוב הליכים שהגישה הנתבעת הינו למעשה חסר תוקף בכל הקשור לסכסוך העומד להכרעה בבי"ד זה.

9.טענות הנתבעת בדבר הסכמת התובעת להעביר את הסכסוך לדיון בפני בורר אחר, אינה רלוונטית שעה שהסכם הבוררות וכתב התביעה של התובעת כנגד הנתבעת הוגשו בפני בד"ץ דין וצדק (נספחים ב' ו-ה' לסיכומי התובעת). מה גם שמן המסמכים שהוצגו בפנינו עולה כי קודם לחתימה על הסכם הבוררות לא התקבלה הסכמה חד משמעית של שני הצדדים בדבר זהות בורר אחר.

ומכאן כי יש לקבל את הבקשה לחידוש ההליכים בתיק.

נוכח החלטה זו מתייתר הדיון בטענת התובעת באשר לסמכות הבורר לדון בתביעות התובעת על פי האמור בסעיף 3 לחוק הבוררות.