ששון אלבק ואח' נ' אברהמיאן מרים ואח'

פסק דין

מבוא

1.בפניי בקשת המבקשים – בני הזוג אלבק – לאישור פסק הבורר אשר ניתן על ידי כב' השופט בדימוס ד. גלדשטיין ביום 17.10.10 (להלן: "פסק הבורר"), ומנגד בקשת המשיבה – גב' אברהמיאן מרים – לביטול פסק הבורר בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק").

טענות הצדדים בתמצית

2.לטענת המבקשים התנהלה בוררות בינם לבין המשיבה, ניתן פסק בורר ביום 17.10.10 אשר הומצא לצדדים ביום 10.11.10 (ר' נספח ב' לבקשה) ומשכך מן הדין לאשר את פסק הבורר המבוקש.

3.המשיבה בבקשתה טענה, בין היתר ובתמצית, כי מן הדין לבטל את פסק הבורר מן הטעמים המפורטים כדלקמן:

א. מכח הוראת סעיף 24 (9) או 24 (10) לחוק נוכח דחיית טענת ההתיישנות שנטענה על ידה.

ב.לחילופין, מכח הוראת סעיף 24 (10) לחוק וזאת לפי שהבורר התעלם בפסק הבורר מהמצב העובדתי אשר היה קיים בשטח מזה עשרות שנים.

ג.מכח הוראת סעיף 24 (9) או 24 (10) לחוק לפי שהבורר התעלם מחוזים ואישורים שהוצגו בפניו ואשר תמכו בגרסת המשיבה.

ד.מכח הוראת סעיף 24 (9) או 24 (10) לחוק וזאת לנוכח תוצאת פסק הבורר המתיימרת כיום לשנות בדיעבד באופן מהותי את החלוקה בין מגרשי הצדדים ולקבוע חלוקה שונה.

ה.מכח הוראת סעיף 24 (3) לחוק לפי שהבורר חרג מהסמכויות הנתונות לו על פי הסכם הבוררות.

4.המבקשים המציאו תגובתם לבקשת המשיבה לביטול פסק הבורר והגיבו אחת לאחת לטענות המשיבה כנגד פסק הבורר כמפורט, בין היתר, בסעיפים 32-71 לתגובתם.

5.ביום 23.3.11 התקיים דיון בבקשה וב"כ הצדדים טענו איש איש כמידתו בתמיכה לעמדת שולחיו כמפורט בפרוטוקול הדיון.

המסגרת המשפטית

גבולות ההתערבות השיפוטית בפסק בורר

6."מושכלות יסוד הם כי תחום ההתערבות השיפוטית בפסק בורר מוגבל ומתוחם לעילות ביטול מוגדרות של הפסק שיש לפרשן בצמצום רב. מוסד הבוררות הוקם על רקע מדיניות משפטית המבקשת לעודד קיומו של מערך יעיל והוגן לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט... הוא מאפשר לצדדים להיזקק להליך מהיר ויעיל לפתרון המחלוקת ביניהם... במסגרת הבוררות יכולים הצדדים להשפיע במידה רבה על עיצוב תוכן הבוררות ומסגרת הסמכויות הנתונות לבורר וכן על אופיו הדיוני של הבירור והדבר מאפשר הכרעה בלא כבילות לדין המהותי, לסדרי הדין ולכללי הראיות. הבוררות מאפשרת פתיחת ההכרעה לשיקולי צדק והגינות שאינם נעוצים בהכרח בשיקולי משפט ומאפשרת השגת פתרונות מעשים צודקים למחלוקת".

ר': רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי תק-על 2003 (2) 1805.

בהמשך פסה"ד בענין גמליאלי נפסק: "... התערבות שיפוטית בפסק הבורר הינה צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות. עילות אלה מוחלות בזהירות ועל דרך פירוש דווקני במגמה ליתן תוקף לפסק ולא לבטלו. בית המשפט הבוחן את הפסק אינו דן בו כערכאת ערעור ואין הוא אמור לבחון האם צדק הבורר בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין... עליו להעמיד למבחן את פסק הבורר בשאלות יסוד שעניינן בעיקר בחינת תקינותו הבסיסית של הליך הבוררות – קיומו של הסכם בוררות בר תוקף, מינוי בורר כדין, פסיקה בתוך גבולות הסמכות, שמירה על כללי צדק טבעי, עמידה באמות מידה של תקנת הציבור... גלישת הביקורת השיפוטית על פסק בורר מעבר לעילות הביקורת הצרות כאמור מפרה את האיזון הראוי בין העצמאות לחופש הפעולה שהמחוקק ביקש לתת בידי מוסד הבוררות לבין אינטרס הציבור בקיום פיקוח שיפוטי צר בלבד על תקינותם של הליכי הבוררות".

7.ברע"א 404/11 משק אסף נ' חקלאות עסקים וניהול בכפר עזה (28.2.11) נפסק בין היתר, כי על פי הילכותיו המושרשות של בית המשפט העליון, בית המשפט הדן בבקשת ביטול על פי חוק הבוררות אינו יושב כערכאת ערעור על הבורר ואל לו לבית המשפט להידרש לטענות בעלות גוון ערעורי גם אם הוא סבור, כי נפלה טעות בפסק הבוררות (ר' רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים (6.10.10); רע"א 259/11 הירש נגד בן אבי (13.3.11); רע"א 2237/03 שועלי בנין והשקעות מ.מ. תל מונד פד"י נט (4) 529; רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד ושובל פד"י נט (5) 1).

בחינת טענות המשיבה - דיון והכרעה