שרעבי ואח' נ' וקנין ואח'

פסק דין

תביעה לפיצויים מוסכמים בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

התובעים רכשו מהנתבעים מגרש ברח' עזרא 65 בשיכון המזרח בראשל"צ (המגרש) לפי הסכם מכר מיום 4/2/10 (ההסכם או ההסכם השני). הסכם זה בא במקום הסכם קודם, שנערך בין הנתבעים לבין הוריה של התובעת 2, הסכם מיום 13/1/10, שבוטל בהסכמה לאחר שלא התאפשר לאחרונים לקבל משכנתא למימון הרכישה (ההסכם הראשון).

אין מחלוקת שהמו"מ לכריתת ההסכמים נוהל בין מר עזרא שרעבי, אביה של התובעת 2 (עזרא) לבין הנתבע מס' 1, מר יעקב ועקנין (הנתבע). ההסכם השני הוא העתק של ההסכם הראשון ונחתם ללא בדיקות נוספות או מו"מ נוסף ביחס לנוסח ההסכם.

לטענת התובעים, הנתבעים הסתירו מהם את העובדה שקיים סכסוך גבולות עם הבעלים של המגרש השכן באופן שחומת הבטון הבנויה בין שני המגרשים (הגדר), עוברת בשטח המגרש וגורעת משטחו שטח של כ- 23 מ"ר (עניין הפלישה). הדבר נודע להם רק לאחר חתימת ההסכם השני.

אין מחלוקת, שהנתבע ידע על עניין הפלישה כבר מהמועד בו רכש בעצמו את המגרש ואף הוציא מכתב משנת 2006 לשכן, מר פרידמן (עמ' 32 ש' 6-10).

לטענת הנתבעים, משנתבעו פיצויים מוסכמים בלבד והתובעים אינם זכאים להם לפי ההסכם, יש לדחות את התביעה כבר מטעם זה. התובעים בחרו לקיים את ההסכם ולא לבטלו. הזכות לפיצוי מוסכם לפי ההסכם קיימת רק במקרה של ביטול ההסכם.
עוד טוענים הנתבעים, כי עזרא והתובעים ידעו ויודעו על עניין הפלישה.

קדמה להגשת התביעה התכתבות בין הצדדים ובאי כוחם, שלא מצאתי מקום וצורך לפרטה. אציין בקצרה, כי לאחר שנודע לעזרא ולתובעים (לשיטתם) על הפלישה, הם פנו לנתבעים על מנת שיסדירו את העניין מול השכן, מר פרידמן, וישאו בעלות בניית החומה במקום הנכון. הנתבע אכן פנה למר פרידמן בעניין זה. לשיטתו, הוא התנדב לסייע מרצונו במו"מ מול השכן, ולא מתוך חובה או מחויבות משפטית. לדבריו, לשכן, מר פרידמן, אין התנגדות להזיז את הגדר, אלא שאיננו מסכים לשאת בעלות הריסת הגדר הקיימת, אלא רק בחלק היחסי מהתשלום עבור בניית הגדר החדשה במקום הנכון.

לצערי, הניסיונות להביא את הצדדים להבנה כלשהי כשלו, ואין אלא להכריע בעניין בפסק דין זה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הראיות, אני דוחה את התביעה, ללא צו להוצאות.

צודקים הנתבעים בטענתם שהתובעים אינם זכאים לסעד של פיצויים מוסכמים משום שבחרו לקיים את ההסכם ואילו לפי ההסכם, הזכאות לפיצוי מוסכם מותנית בביטולו של ההסכם על ידי הצד הנפגע. יחד עם זאת, משהוכחה טענת התובעים שלפיה הפרו הנתבעים את חובתם לגלות לתובעים את עניין הפלישה טרם החתימה על ההסכמים, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

הכל כמפורט להלן.

סעיפים 18-19 להסכם קובעים כדלקמן (ההדגשה שלי - י.ב):

18. מבלי לפגוע בזכויות הצד הנפגע מהפרה יסודית עפ"י החוק, יהא זכאי הנפגע בשל הפרה יסודית של הצד המפר לקבל מאת הצד המפר סך בש"ח השווה ל- 10% משווי התמורה כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן כשמדד הבסיס הקובע הוא המדד הידוע ביום חתימת הסכם זה, כפיצוי קבוע מוערך מראש ללא צורך בהוכחת נזק. לא תשמע כל טענה לרבות טענת קנס או כל טענה דומה כנגד פיצוי מוערך ומוסכם זה שהינו בגדר נזק שניתן לצפותו מראש בעת כריתת הסכם כתוצאה מסתברת מן ההפרה, וקבלת פיצוי זה לא תהיה טעונה הוכחה כלשהיא בבימ"ש.

19. א. ההצהרות במובוא להסכם זה והוראות סעיפים 3, 4, 6, 7, 8-13, 16, 17 להסכם מהווים תנאים עיקריים והפרתם תחשב כהפרה יסודית של ההסכם.

ב. הפר הקונה את ההסכם הפרה יסודית יהא המוכר זכאי לבטל את ההסכם, למחוק משכון לטובת הקונה ו/או להודיע ללשכת רשם המקרקעין על מחיקת הערת אזהרה...