שרם נ' .LTD REALTY 59 MICHRAZ ואח'

החלטה

בקשה לסילוק התביעה על הסף או העברתה לבית משפט מוסמך - היא הבקשה שלפני.

את הבקשה מבססים המבקשים על הטענה כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה מאחר שהחוזה שבבסיס עילת התביעה נחתם בירושלים.

לתמיכה בטענתו צרף שני תצהירים שנחתמו בדצמבר 2010 מהם עולה כי לכאורה נחתם החוזה נשוא התובענה (כעשר שנים קודם לכן) בבית קפה בירושלים.

מנגד טוען המבקש, בליווי תצהיר, כי החוזה נחתם דווקא בתל אביב, ולכן לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

תחילה לציין כי תביעה זו הוגשה עוד בשנת 2001!!!

מאז התנהלו הליכים רבים הן הליכי בוררות, הן הליכי ביטול פסק הבורר והן החלטת בית המשפט העליון המאשרת את החלטת בית המשפט המחוזי שביטל את פסק הבוררות.

לאחר כל השנים הללו חזר הדיון לתחילתו.

טוענים המבקשים כי מאחר שבבית משפט לא נדון התיק אלא הועבר להליכי בוררות, הם רשאים להעלות טענות מקדמיות לרבות טענה לחוסר סמכות מקומית שלא נדונה בעבר, ולכן עתרו לדחות את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית או לחלופין, וכנראה בהנתן ההלכה כי לא בנקל יסלק בית המשפט תביעה על הסף אם ניתן לתקן את הפגמים, ביקשו להעביר את התובענה לשמיעה בבית המשפט בירושלים לו הסמכות המקומית, כך לטענת המבקשים, הן מאחר שהחתימה על החוזה היתה בירושלים והן מפאת היות המבקש תושב בית זית.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות וכן בתצהירים – ראיתי להותיר את הדיון בתובענה הנושנה הזו בבית המשפט הזה.

להדגיש כי מאחר שמדובר בעתירה בעניני סמכות מקומית – הרי שאין מדובר בטענה שתוצאותיה (ככל שהדיון מתקיים בסמכות שיפוט אחרת) מביאות לבטלות מאחר שבכל מקרה שנתבע אינו מעורר טענת סמכות מקומית ממילא אין ההליך נפגם והוא ממשיך באיזור השיפוט שלא חלקו עליו גם אם אין הוא איזור השיפוט הנכון, שלא כמו טענה בעניני סמכות ענינית למשל.

את הטענת לחוסר סמכות מקומית יש להעלות בהזדמנות הראשונה וככל שלא נעשה כך רואים את הנתבע כמי שהסכים למקום השיפוט.

בעניננו טוענים המבקשים כי מאחר שהדיון הועבר לבוררות טרם ניתנה ההזדמנות לדון בטענה זו, ועוד ציינו כי העלו את הטענה בהזדמנות הראשונה בכתב ההגנה, אך הטענה לא נדונה.

אכן טענת הסמכות המקומית הועלתה בכתב ההגנה, בין טענות מקדמיות נוספות.

בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט המנוח ע. אזר (29/9/02) הועלתה טענת סמכות, וכך אומר ב"כ המבקשים דאז: "לדעתנו אין סמכות לביה"מ הזה ויש צורך להעביר את התיק" נראה כי הכוונה היתה לטענה בענין סמכות עניינית ולא מקומית – שהרי כבוד השופט אזר דחה את טענת הסמכות העניינית וקבע כי "הסמכות נותרת בבית משפט זה".

אני סבורה כי המקום והמועד להעלות את טענת חוסר הסמכות המקומית היה באותה ישיבה כאשר שאלת הסמכות העניינית עלתה, שהרי, רק לאחר שדחה את טענת חוסר הסמכות העניינית פנה כבוד השופט אזר בתוקף סמכותו לדון בתיק, לבחון את הסוגיה האם להעביר התיק לבוררות.

מילים אחרות, החלטת כבוד השופט אזר להעביר את הדיון לבוררות היתה כבר במסגרת קניית הסמכות של בית משפט זה להכריע בתיק.

משכך – לטעמי אין מקום להעלות עתה את טענת הסמכות המקומית לאחר שבישיבה המקדמית שדנה בענין הסמכויות, לא ראו המבקשים להעלות את הטענה, וכפי שעולה מהפרוטוקול רק לאחר שנדחתה טענת הסמכות הענינית פנה בית המשפט ודן "בטענה המרכזית והיא העברה לבורר...".

אמנם העובדה שפסק הבוררות בוטל ועל כן מוחזר הדיון לבית המשפט לבירור התובענה מאפשרת קיום הליכים מקדמיים שלא הושלמו, אולם אני סבורה כי בעת הזאת ולאחר שבית משפט זה עסק בשאלת הסמכות ונתן החלטה להעביר את הדיון לבוררות, קנה גם את הסמכות המקומית שכן ביטול פסק הבורר ביטל אך את פסק הבורר והחזיר לאותו בית משפט, שמינה את הבורר, לדיון בתיק גופו.

מעבר לכך אומר כי גם מהבחינה הפרקטית ראוי להותיר את התיק בבית משפט שבו החל הדיון לפני עשור שנים ולא להעביר תביעה כה ישנה לבית משפט אחר; גם נתתי דעתי למקום משרדי ב"כ הצדדים (תל אביב) וכן נתתי דעתי לכך שקמה מחלוקת בין הצדדים בשאלה היכן נחתם החוזה ולא ראוי לנהל עתה דיון שולי זה בשאלה מהו מקום החתימה של החוזה, כאשר לפני הצדדים מונחת לבירור תובענה כה ישנה.