שרם נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים

החלטה

בתביעה זו, שהוגשה לבית הדין ביום 6.6.10, מבקש התובע כי בית הדין יורה על בטלות חוב בגובה 84,693 ₪ עליו הודיע הנתבע לתובע במכתבים מיום 13.12.09 ומיום 14.2.10.

הנתבע הגיש כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, ובהחלטת בית הדין בדיון מוקדם מיום 20.10.10 התקבלה בקשת הנתבע כי בית הדין יכריע תחילה בטענת ההתיישנות.

העובדות

התובע קיבל קיצבת נכות כללית החל משנת 1995.

ביום 2.4.03 הודיע הנתבע לתובע על שלילת זכאותו לקצבת נכות החל מיום 1.7.96 ועל היווצרות חוב בסך 73,484 ₪ בגין קבלת קצבת נכות שלא כדין. במכתב הנתבע צויין כי התובע לא היה "נכה" החל מיום 1.7.96 מאחר שהכנסותיו עלו על 25% מהשכר הממוצע ולא צומצמו ב-50% לפחות.

ביום 15.6.03 נשלח לתובע מכתב בו נדרש להסדיר את החוב תוך 15 ימים.

ביום 31.7.03 הגיש התובע בקשה לביטול החוב.

ביום 31.7.04 נשלח לתובע מכתב מטעם הנתבע בו הודיע הנתבע כי החליט שלא להיעתר לבקשת התובע מיום 31.7.03 לביטול חוב בגין גמלת נכות כללית. התובע נדרש לפנות למחלקת חשבונות ולהסדיר את תשלום החוב, והובאה לידיעת התובע זכותו לערער על ההחלטה תוך 6 חודשים לבית הדין לעבודה וכן הוסבה תשומת לבו לכך שהוא רשאי לפנות ללשכה לסיוע משפטי.

התובע אכן פנה ללשכה לסיוע משפטי וזו פנתה לנתבע בעניינו של התובע ביום 24.11.04 וביקשה כי יישלח לה החומר הרלוונטי, וזה נשלח ללשכה לסיוע משפטי ביום 22.12.04.

במקביל, ביום 22.11.04 פנה התובע, באמצעות בא כוחו לנתבע וביקש פירוט החוב וכן ביקש כי הנתבע יימנע מנקיטת הליכי גבייה בשל כוונה, עליה הודיע ב"כ התובע, לפנות לועדה לביטול חובות.

ביום 11.1.05 שלח הנתבע לב"כ התובע פירוט החוב.

ביום 16.1.05 פנה ב"כ התובע לנתבע וביקש שעניינו של התובע יועבר אל הועדה לביטול חובות. נימוקי הבקשה שפורטו היו שהיווצרות החוב היתה באשמת הנתבע, נסיבותיו הכלכליות והרפואיות של התובע, גובה החוב והתקופה הארוכה בה נוצר. הנתבע נתבקש להודיע לב"כ התובע על מועד כינוס הוועדה כדי שב"כ התובע יעביר לה מכתב בקשה מנומק.

הנתבע לא השיב למכתבו של ב"כ התובע מיום 16.1.05.

ביום 13.12.09 שלח הנתבע לתובע דרישה להחזר חובות גימלאות: חוב בסך 73,484 ₪ בענף נכות כללית וחוב בסך 11,209 ₪ בענף זיקנה ושארים.

ביום 6.1.10 פנה ב"כ התובע לנתבע טען כי לא התקבלה תשובה לפנייתו מיום 16.1.05 ודרש את הקפאת החוב בציינו כי בדעתו לפנות לועדה לביטול חובות.

במענה למכתב זה שלח הנתבע לב"כ התובע ביום 20.1.10 את החלטת הנתבע מיום 21.7.04 בדבר דחיית בקשת התובע מיום 31.7.03 לביטול החוב.

ב"כ התובע דרש פעם נוספת, במכתב מיום 27.1.10, להקפיא את החוב לצורך פנייה לועדה לביטול חובות. במכתבו ציין ב"כ התובע כי לא ניתנה תשובה למכתבו מיום 16.1.05, כי לא ננקטו כל הליכי גבייה מאז וכי לא נשלח לתובע פרוטוקול הועדה לביטול חובות מיום 31.7.04.

ביום 14.4.10 הודיע הנתבע לב"כ התובע כי "אכן בשנים האחרונות לא נגבה החוב, אך לאחרונה יצאו נהלים חדשים בנוגע לחובות והם אכן מיושמים". התובע נדרש לשלם את החוב בהתאם לשובר תשלום על סך 83,939 ₪ שצורף למכתב.

הפלוגתאות