שרון נ' סקובירה ואח'

החלטה

העניין שבפני, בקשה לביטול החלטה המורה על גריעת הנתבע מס' 2 מכתב התביעה, לרבות חיוב בהוצאות משפט.

אקדים ואציין כי דינה של הבקשה להידחות, אף ללא צורך במתן תשובה, ואולם על מנת שלא ייוותר דבר הטעון הבהרה, אפרט את הנימוקים בהרחבה.

טוען ב"כ התובע כי הן הוא והן מרשו, מעולם לא קיבלו את ההזמנה לדין נשוא הדיון מיום 22.4.2012. עיון בתיק ביהמ"ש, מעלה כי אין באמירה הנ"ל משום דיוק, שכן הזימון לדיון נמסר ביום 16.1.2012, לב"כ התובע, בדואר רשום עם אישור מסירה. האמירה לפיה ההמצאה הינה פגומה, ועל כן עילת הביטול הינה מחובת הצדק, אינה נכונה, אינה מדוייקת, ומועלית באופן ובצורה הנוגדים לחלוטין את העובדות כהווייתן.

מוסיף ב"כ התובע, כי המליץ למרשו למחוק התביעה כנגד הנתבע מס' 2, ואולם בשל ההתעסקות במעבר המשרד, לא שוגרה הודעה על מחיקת ההליך כנגד הנתבע מס' 2. אציין בהקשר זה, כי ההתנגדות הוגשה בחודש ינואר 2011 ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה. טוען ב"כ התובע, כי בתקופה האחרונה עסוק היה בהעברת משרדו, ואולם ניתן להניח, בצורה סבירה, כי העברת המשרד לא ארכה 15 חודשים, שזוהי התקופה אשר עברה מאז הגשת ההתנגדות ועד למועד אשר נקבע לדיון. האמירה כי מדובר באירוע נקודתי אשר מקורו בתקופה האחרונה, אין בה ממש לדעתי.

בהקשר זה, טוען התובע, כי הוצאות המשפט אשר נפסקו, נפסקו על הצד הגבוה, ולפיכך יש לבטלן, ומציין הוא כי לעמדתו מדובר בענישה של ממש, בשל אי התייצבות לדיון. אציין כי אמירה זאת, דינה להידחות, ומוטב כי לא היתה באה לעולם.

ההתנגדות אשר הוגשה, היתה בעקבות תיק הוצאה לפועל מספר 02-21443-97-0. ההליכים בתיק זה, החלו בשנת 1997, כאשר במסגרת ההליכים בתיק ההוצאה לפועל הוטלו בפועל הגבלות על הנתבע מס' 2, מלחדש רישיון נהיגה או דרכון, מלקבל כרטיס אשראי ואף הוגבל בבנק ישראל.

יוצא אם כן, כי הנתבע מס' 2 היה חשוף משך 15 שנים להליכי הוצאה לפועל, במסגרתם הוטלו עליו הגבלות (וכאמור בהחלטתי מיום 22.4.2012 – מבלי שהיה לנתבע מס' 2 כל קשר להמחאה, לתובע לנתבע הנוסף, אלא שמו שורבב שלא כדין, וננקטו כנגדו הליכים שלא כדין), וכאשר הוגשה התנגדות הופקדה ערבות בסך 2,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש כחלף לאותן הגבלות.

אין לביהמ"ש דרך להביע מורת רוחו, אלא בדרך של פסיקת הוצאות משפט. הוצאות המשפט, לא נפסקו בגין אי התייצבות לישיבה אחת של ביהמ"ש. ההוצאות נפסקו בגין 15 שנים של נקיטת הליכים שלא כדין, הליכי הוצאה לפועל אשר הפריעו לשגרת חיי הנתבע מס' 2, הטרחת הנתבע מס' 2 לשכירת שירותי עו"ד על לא עוול בכפו, העובדה כי 15 חודשים לאחר שהוגשה ההתנגדות בה הובהר כי הנתבע מס' 2 אינו קשור להמחאה לא מצא לנכון התובע למחוק הנתבע מס' 2 מההליך, וערובה כספית אשר נאלץ הנתבע מס' 2 לממן.

כאשר נתונים אלו נלקחים בחשבון, לא רק שסכום ההוצאות אשר נפסק אינו גבוה, אלא יכול ואף הסכום אשר נפסק, לא שיקף את מלוא נזקיו של הנתבע מס' 2.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לביטול החלטה – נדחית, בהיותה נשענת על טענות עובדתיות שאין בהן אמת (בכל הנוגע להליכי ההמצאה), ולאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה לשנות מההחלטה, אף ללא צורך במתן תשובה.

הגם שבגין בקשה זאת, מן הראוי היה לעשות צו נוסף להוצאות, הרי שמאחר ולא הועברה הבקשה לתגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' סיון תשע"ב, 24 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: