שקד עבודות מתכת בע"מ ואח' נ' ש.י. אליאסוב סחר בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
3671-18-א'
22.7.2018
בפני השופט:
י' אלרון

- נגד -
המבקשים:
1. שקד עבודות מתכת בע"מ
2. רמי כהן

עו"ד משה בר
המשיבים:
1. ש.י. אליאסוב סחר בע"מ
2. אריה בורנשטיין
3. יובל בורנשטיין
4. הועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה
5. רשות מקרקעי ישראל

עו"ד יצחק ברקוביץ[בשם המשיבה 1]
עו"ד שגיא תירוש; עו"ד כפיר לוי[בשם המשיבה 2-3]
עו"ד גל אוהב ציון[בשם המשיבה 4]
עו"ד מתן וולין[בשם משיב 5]
החלטה
 
  1. לפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 28621-04-15 (השופט ע' שחם) מיום 20.3.2018, בגדרו קיבל בית המשפט את תובענת המשיבה 1 (להלן: המשיבה), שעיקרה בקשה למתן סעד הצהרתי, באשר לזכות המעבר בחצר המבקשת 1 (להלן: המבקשת) ומיקומו של קו הגבול המפריד בין חצרות הצדדים.

 

           בפסק-הדין נדחתה תביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיבה, שעניינה העיקרי אף הוא בקביעת הגבול בין שתי החצרות וחיוב המשיבה בתשלום דמי שימוש ראויים בשטח. כמו כן, נדחתה תביעה שכנגד נוספת שהוגשה על-ידי המשיבים 2 ו-3 (להלן: המוכרים), במסגרתה נטען כי המשיבה הפרה את הסכם המכר שנערך בין הצדדים והסבה להם נזקים.

 

           בבקשה זו עותרים המבקשת ומנהלהּ לעיכוב ביצוע חלק מפסק-הדין, אשר על פיו ייבנה מחדש קיר הגבול בין החצרות, וזאת עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה.

 

רקע עובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא

 

  1. למבקשת ולמשיבה זכויות חכירה בשני מבנים צמודים, המצויים באזור התעשייה הר-טוב. לשני המבנים סמוכה חצר, המוצמדת בחלקה למבנה של המבקשת (המסומן כחלקת משנה 6) ובחלקה האחר למבנה של המשיבה (המסומן כחלקת משנה 7). הגישה למתחם כולו היא מכיוון חצרהּ של המבקשת, באופן שעל מנת להגיע לחצר ולמבנה של המשיבה יש צורך לעבור בשטח החצר של המבקשת.

 

  1. בתחילה נרכשו שני המבנים על-ידי המשיבה מאת המוכרים. בהתאם לתשריט שהוגש לרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) ולחוזי החכירה, הוצמדה החצר במלואה למבנה בחלקת משנה 7. בהמשך, בוטל הסכם הרכישה בין המשיבה למוכרים בהתייחס למבנה בחלקת משנה 6, ונערך שינוי לעניין הצמדת החצר, אשר חולקה בין שני המבנים.

 

  1. לאחר שרכשה המבקשת, ביום 23.4.2014, את הזכויות במבנה בחלקת משנה 6, לרבות החצר המוצמדת אליו, התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לאופן חלוקת החצר ביניהם.     

 

           יצוין, כי בין החצרות היה בנוי קיר אשר הפריד ביניהן באופן חלקי (להלן: הקיר), ואשר נהרס על-ידי המבקשת בשלב מסוים.

 

  1. לטענת המשיבה, מאז כניסתה של המבקשת למתחם, מנעה ממנה המבקשת גישה סבירה למבנה שבבעלותה, בין היתר באמצעות הצבת שער בכניסה למתחם ובאמצעות הצבת כלי רכב וציוד כבד ברחבי החצר, וזאת בניגוד להסכמות אליהן הגיעה עם המוכרים לאחר ביטול ההסכם לרכישת המבנה בחלקת משנה 6.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>