שקד נ' יפת

פסק דין

1.בחודש אוגוסט 2009, התובעת פנתה לנתבע בבקשה שיתקין בחלק מדירתה איטום תקרה למניעת רעשים.

התובעת הסבירה לנתבע שהיא סובלת מאוד מרעשים משכניה בדירה מעליה. למעשה, התובעת נאלצה להגיש תלונות על רעש למשטרת ישראל, אך הדבר לא עזר.

הנתבע, אשר עסק בעבודה מסוג זה מספר שנים ביצע את התקנה תמורת 7,500 ₪. לטענת התובעת, הנתבע התחייב בפניה כי הנמכת התקרה וביצוע האיטום יפחיתו את עוצמת הרעש בשיעור של 80% לערך.

לטענת התובעת, הנתבע הפר את ההסכם ביניהם במובן שעבודתו לא הביאה לתוצאות אותן הבטיח. רעש הצעדים עדיין נשמעים כבעבר, רעשי הגרירות הופחתו במידה מזערית בלבד.

ב-6.1.2010 פנתה התובעת אל הנתבע בכתב בדרישה לקבל את כספה בחזרה ותוספת לתיקון סדקים שלטענתה נגרמו עקב עבודתו, ובסך הכל 14,000 ₪.

מכאן תביעתה של התובעת, שבה היא עותרת ל-20,120 ₪.

סכום התביעה בנוי כדלקמן:

החזר תשלום עבור העבודה 7,500 ₪.

אובדן ימי עבודה 3,600 ₪

ניקיון הדירה290 ₪

תיקון סדקים4,000 ₪

ימי עבודה בתיקון הסדקים 1,800 ₪

ניקיון הדירה לאחר תיקון הסדקים290 ₪

עוגמת נפש2,000 ₪

סה"כ:20,120 ₪

2.עמדת הנתבע היא שאכן המלץ על הנמכת התקרה בכ-7 ס"מ באמצעות פלטות מגבס ובכלל להתקין פלטות בידוד אשר אמורות לספוג את הרעשים מעל התקרה. נכון שמסר לתובעת שהתקנת הפלטות אמורה להפחית את הרעשים, אך לא קבע באיזה מידה.

לנתבע ניסיון בתחום של מספר שנים, אם כי אינו מומחה. לטענתו, הוא רכש פלטות ואחר בדיקה ועל סמך נתונים שקיבל מהיצרן, והרכיב אותן אצל התובעת. כאשר היא התלוננה בפניו שעדיין היא סובלת מרעשים, הוא ביקר אצלה בדירה ונשאר במקום כשעתיים ולא נשמעו רעשים. לדעתו, התובעת סובלת מרגישות יתר לרעשים, ואולי היה מקום לבצע הנמכת התקרה בכל דירתה ולא בחלק בלבד, דבר שדובר עליו בתחילת הקשר.

3.התובעת סיפרה לבית המשפט שיש לה היסטוריה ארוכה של תלונות נגד שכניה, וזו הסיבה שהחליטה לבנות את התקרה האקוסטית. ובאשר לרעשים שמהם היא סובלת התובעת מסרה: "רעש לא הגיוני ובלתי פוסק גרירות אינסופיות, כל צעד אני שומעת. לא מוזיקה. גרירות רהיטים" (עמ' 2, שורות 15-16).

ובהמשך אמרה התובעת: