שקד נ' גינת

החלטה

פסה"ד יינתן בסוף היום ויישלח לצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 במעמד הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

פסק דין

התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת בטענה שהנתבעת הזמינה ממנו עבודות שיפוץ ובנייה בשיקום הגינה בביתה ברח' השקמים בהוד השרון, לטענתו המחיר שסוכם היה סך של 61,000 ₪ והנתבעת שילמה סך של 25,500 ₪ בלבד. התובע הגיש תביעתו ע"ס של 30,100 ₪. לתמיכת טענתו, צירף הנתבע הצעת מחיר וכן הסכם שלדבריו חתום ע"י שני הצדדים על פיו העבודה המקורית היתה בסך של 20,000 ₪ כולל מע"מ אליה צורפו הסכמים נוספים עליהם חתומים ע"י הצדדים, האחד בסכום של 12,000 ₪ והאחר בסכום של 15,000 ₪. סך כל הסכומים הינם בסך של 47,000 ₪ ולפיכך לא ברור כיצד הגיע התובע לסך של 61,000 ₪.

כתב תביעתו של התובע איננו מפורט ואיננו ברור כלל וכלל. התובע אף צרף תביעה מודפסת שעמד להגיש בסדר דין מהיר ואשר הוכנה ע"י מרדכי שפירא, תביעה זו הוגשה ע"י התובע בתמיכה לכתב התביעה המנוסח על ידו. דא עקא, גם ממסמך זה לא ברור כיצד הגיע התובע לסכומים שהגיע, ובמסמך זה אף הסכומים שונים ויתרת החוב עומדת ע"ס של 35,715 ₪ ולא כפי שנתבע סך של 30,100 ₪ (?!).

בכך לא די. במהלך ההוכחות, נשאל התובע היכן המקור של המסמכים שצרף לאור טענת הנתבעים כי המסמכים מזויפים ואינם אותנטיים. התובע לא ידע להשיב לביהמ"ש, וטען כי המסמכים המקוריים הובאו לביהמ"ש. אינני מקבלת הסבר זה, חזקה על תובע שמגיש תביעה ומסתמך על הסכמים חתומים להתיר בידיו את ההסכם המקורי, בייחוד כשמדובר בתיק אלקטרוני ולא בתיק נייר שם נשמרים המסמכים.

דווקא הנתבעת השכילה להמציא לעיוני את ההסכם המקורי, ההסכם המקורי בחלקו העליון איננו שונה מההסכם אותו צרף התובע, אלא שאצל התובע קיימים מספר תיקונים על גבי המסמך המודפס (כמו איקס ליד הסעיפים המחייבים את התובע להמציא אישורים מהעירייה ולעבוד עם טיח צבעוני). כמו כן, מעיון בלתי מקצועי בחתימות עולה בעליל כי חתימת הנתבעת המופיעה במסמך המקורי איננה חתימת הנתבעת במסמך שהציג התובע.

לטענת הנתבעת, שותפו של התובע היה אדם בשם סעיד. אותו סעיד, ביצע את מרבית העבודה ואף גבה את מרבית הסכומים ששילמה הנתבעת למעט סכום של 9,000 ₪ שאישר התובע במו ידיו. התובע על דוכן העדים העיד בשבועה, כי מר סעיד אינו שותפו אלא קבלן משנה שלו. מה תמוה, שדווקא המסמך שלכאורה זויף והוגש ע"י התובע, נמצא סעיד חותם ליד חתימות התובע והנתבע. אם מדובר בקבלן משנה, מדוע שיחתים אותו התובע על מסמך ההתקשרות? זאת ועוד, בהודעות מסרונים ששלח התובע לתומר גינת בנה של הנתבעת ביקש התובע לפגוש את מר סעיד במקום האתר ו"ולסגור איתו חשבון". מאימתי מבקש קבלן לסגור חשבון עם קבלן משנה שלו? אינני מקבלת את גרסת התובע בעניינו של סעיד, ובעיניי היה פועל זה שותפו המלא של התובע. הראיה הטובה ביותר לכך, היא העובדה שהתובע קיבל לידיו סך של 9,000 ₪ בלבד. יתרת הכספים שולמו לידיו של סעיד שחתם על כל תשלום ותשלום. והרי התובע בעצמו כותב בכתב תביעתו, כי קיבל מהנתבעת סך של 25,500 ₪. אם כך, הרי גם לגרסת התובע לפחות סך של 16,500 ₪ שולמו לידיו של סעיד. עובדה זו היא הנותנת שהתובע עצמו ראה בסעיד את שותפו ולא ראה בו קבלן משנה.

גם באשר לסכומים שכאמור אינם ברורים בכתב התביעה, אינני מקבלת את גרסת התובע. בעין בלתי מקצועית, ניתן לראות בעליל כי נספח ב' לכתב התביעה עבר שינויים.נראה בבירור, כי במסמך שצולם מצוי קו לכל אורכו, ספק בעיניי אם כך נראה מסמך מקורי. שני הצדדים מסכימים, כי תומר הוא שחתם על ההתקשרות בין הצדדים ולא אמו. דא עקא, חתימותיו של תומר אינן תואמות את החתום בנספח א'. גם נספח ד' לכתב התביעה, שכותרתו "נספח חוזה" שעליו לכאורה חתומה הנתבעת, מופיעה חתימה הנחזית להיות חתימתו של תומר כטענת התובע. לגרסת התובע, כך ביקש תומר לחתום למרות ששם אמו מופיע במסמך. גרסה זו איננה אמינה בעיניי. יצוין, כי אף מסמך זה באורח תמוה לא הוצג במקור לביהמ"ש.

לנתבעת טענות רבות באשר לעבודתו של התובע, מעבר לטענות אי אמינותו של התובע בכל הקשור להימצאותו בפעם הראשונה בחצרה, וכלה בטענות בדבר העלמות חפצים מביתו של בעל הנכס הקודם, יש לנתבעת טענות לגבי טיב העבודה וסיום העבודה. לגרסתה, היתה צריכה לשכור את שירותיהם של בעלי מקצוע נוספים על מנת שאלה יסיימו את העבודה שלא סיים התובע. מעיון בתמונות שהוצגו בפניי במהלך הדיון, עולה כי אכן חצר הבית נשארה בצורה מוזנחת והעבודה לא הושלמה. הנתבעת הציגה בפניי אישורים מעובד בשם קאסם אשר סיים את עבודת יציקת הבטון וכן את סידור שער הכניסה. כמו כן, הובא לעיוני אישור על הרכבת מערכת השקיה והנחת משטחי דשא שהיה אמור התובע לבצע ולא ביצע לטענת הנתבעת. טענה נוספת והחשובה מכל, היא העובדה שהנתבעת שילמה עד כה לתובע באמצעות סעיד ולתובע ישירות סך כולל של 51,000 ₪. עברתי כל המסמכים שצרפה הנתבעת, ועל דף ריכוז הסכומים ואכן לכל תקבול ותקבול קיים אישור בכתב של אותו סעיד שקיבל את התקבולים בשמו של התובע, או אישור של התובע לגבי סך של 9,000 ₪. סכומים אלה אכן מצטברים לסכום של 51,000 ₪.

מאחר וגם אם אקבל את המסמכים החתומים לכאורה שצרף התובע לתביעתו, הרי הסכומים המופיעים בהם הם 20,000 ₪ כולל מע"מ (נספח ב'), וסך של 27,080 ₪ בתוספת מע"מ (סך של כ- 30,000 ₪), סכומים אלה הם פחותים מהסכום ששילמה הנתבעת (ללא מע"מ), ובמקרה הרע (בתוספת מע"מ), בדיוק בסכום בו שילמה הנתבעת לכאורה. היינו, על פי גרסת מסמכי התביעה עצמה עולה כי ההתחייבות של הנתבעת נפרעה במלואה.

בנסיבות אלה, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תש"ע, 11/02/2010 בהעדר הנוכחים.

אירית מני-גור, שופטת

הוקלד על ידי: נחמני שרה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: