שפיר נ' פרקליטות מחוז תל אביב פלילי

החלטה

1.בהליך זה הגיש המבקש ביום 19.04.12 בקשה להשבת רכב תפוס.

2.לטענת המשיבה, באותו יום ועוד קודם שהומצאו לה הבקשה והחלטת בית המשפט מיום 19.04.12, בה הורה לה בית המשפט להגיש תגובה לבקשה תוך 7 ימים, המציאה לב"כ המבקש הסכמתה לשחרור התפוס.

3.ביום 24.04.12 הגיש המבקש בקשה להורות על השבת התפוס על יסוד הסכמת המשיבה אשר הומצאה לו. בד בבד ביקש לחייב את המשיבה בהוצאות עקב התעמרות המשיבה בהליך השבת התפוס.

4.טרם הגשת הבקשה לבית המשפט, המבקש פנה למשיבה, באמצעות בא כוחו, ביום 02.04.12 בבקשה להחזרת התפוס. ביום 05.04.12 שלח ב"כ המבקש למשיבה מכתב תזכורת, עליו השיבה המשיבה כי היא מאשרת כי הפניה התקבלה אצלה וכי תעשה מאמץ להשיב עד סוף אותו שבוע. בין לבין חל חג הפסח וב"כ המבקש שלח למשיבה שני מכתבי תזכורת נוספים מהתאריכים 15.04.12 ו- 16.04.12. לאחר זאת, המבקש הגיש בקשתו לבית המשפט וכאמור לעיל, סמוך לאחר מכן נמסרה לו הסכמת המשיבה לשחרור התפוס.

5.כמפורט בזיכרון הדברים, אשר צורף לתגובת המשיבה לבקשת המבקש לפסיקת הוצאות, בתחילה היחידה החוקרת ביקשה כי המבקש יתייצב במשרדי היחידה החוקרת לצורך הסדרת שחרור הרכב ולאחר מכן, ביום 25.04.12 ויתרה על התייצבות המבקש ושלחה מכתב שחרור בצירוף הנחיות.

6.מאחר שהליך התפיסה כרוך בפגיעה בזכויות קנייניות של המבקש, מן הראוי היה שהמשיבה הייתה מקדימה למסור עמדתה לב"כ המבקש לאחר בירור. עם זאת, לא ניתן לומר, בנסיבות כאמור, כי התנהגות המשיבה הייתה רשלנית או שהייתה בה כוונה להטריד את המבקש שלא לצורך.

7.המבקש הסתמך בבקשתו על ההחלטה בעפ"ת 38833-05-11. באותו עניין נקבע כי המדינה פתחה כנגד המערער בהליך רשלני ללא בדיקה, גרמה להטרדת המערער מביתו וניהלה ישיבות סרק. כאמור לעיל, לא אלה הנסיבות במקרה דנן והפעלת הסמכות לחיוב המשיבה בהוצאות אינה הולמת את הנסיבות.

8.אשר על האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיון תשע"ב, 05 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: